אני וחיי

טוב אני יודעת שהרבה מאוד זמן לא כתבתי פוסט וזה בגלל שאני לא מתכננת להמשיך לכתוב בו, ואם אתם שואלים אז למה אני לא מוחקת אז זה בגלל שיש פה זכרונות ואני לא רוצה למחוק אותו...

ואתם שואלים למה אני כותבת עכשיו? אז זה בגלל שמה שאני הולכת לכתוב הייתי חייבת לספר! אני כל גאה בעצמי ובדניאל...

אתמול יום ראשון ה-21.10 אני ודניאל הלכנו את כל הדרך מאשקלון לאשדוד ברגל דרך החוף...וכן... את כלללללללללללללללללל הדרך..

והיה ממש ממש קשה (לקראת הסוף) אבל גם היה מאוד מאוד כיף...

בקיצור יצאנו ב 16:30 מחוף ברנע (כן יש דבר כזה גם אני גיליתי את זה רק אתמול, זה החוף הכי דרומי של אשקלון) והתחלנו ללכת, כל פעם נתנו לעצמנו נקודות ציון כדי להמשיך ללכת כי אם מההתחלה המטרה הייתה אשדוד באמת כמו שרובכם חשבתם היינו מותרות באמצע.. אז התקדמנו לאט לאט, אה כן, מי שחשב שעבר זמנם של המדוזות, טעה ובגדול!!! היו מלא מלא מלא מדוזות לאורך החוף...

ואז התחילה השקיעה... וכמה שהיא הייתה יפה!!!!

תגידו שהיא לא יפה!!!

והנה דני עם האור של השקיעה:

איזו תמונה יפה... חחח..דני!!

אתם בטח לא תתלהבו אבל אני ראיתי משהו ממש מגניב ראיתי על החוף גוש של צדפות מחוברות ביחד עם חול ומים והייתי חייבת לצלם את זה...חחחח

וואי גם כל הדרך כולם נורא דאגו לדניאל כל 5 דקות מישהו התקשר אליה, אחותה, אמא שלה (שגם התקשרה אליי פעם אחת ועשתה לי "למה היא לא עונה לטלפון" - המבין יבין)

אליי אף אחד לא התקשר :( אף אחד לא דאג לי... חחחח...

בקיצור הנה תמונה של דני מדברת בפלא עם אלוהים יודע מי...

ואז ראיתי משהו לא ברור כל מיני חוטים ושלטים שכתוב עליהם danger אז צילמתי...

והמשכנו ללכת וזה ואז הסתובבתי רגע וראיתי שאשקלון כל כך רחוקה הייתי חייבת לצלם את המרחק....

ואת המרחק הזה עשינו בערך ב-40 דקות...אולי אפילו פחות...

אחרי זה הפסקתי לצלם עד שהגענו לניצנים וישבנו שם בבר והייתה שם מלצרית ממש חמודה שאמרה לנו שאנחנו משוגעות שאנחנו עושות את זה והתחילה לדבר איתנו והיה ממש נחמד ובכלל לא שמנו לב ויצא שישבנו שם איזו חצי שעה.. והיה ממש נחמד קנינו מים כי היינו ממש צמאות (אם אתם מתקוונים לעשות את זה - אל תשכחו לקחת מים מאוד חשוב!!)

אז הנה הבר

אני מצטערת על האיכות הגרועה אבל מה לעשות המצלמה שלי לא כל כך מפותחת....

והנה דני עם הבר:

שוב, מצטערת על האיכות....

ישבנו חצי שעה והמשכנו ללכת וכבר התחלנו להתעייף אז עשינו כל מיני עצירות קצרות כאלה של דקה שתיים כל כמה זמן...ואז ראינו את אשדוד ממרחק קצר אז החלטתי לצלם את זה:

האורות ככה לא בכוונה אבל חשבתי שזה ממש יפה אז לא מחקתי..

והנה תמונה קצת קצת קצת יותר ברורה:

טוב זה לא יותר ברור אבל אמרתי לכם אין לי מצלמה מתוחכמת במיוחד.. אז היא לא מצלמת טוב בחושך...

והנה אני ודניאל מאושרות שאנחנו מתקרבות:

ואז הגענו! ראינו מימין מן עליה כזאת אז החלטנו לעלות שם לאשדוד (טעות חיינו) ואז לא היה לנו מושג איפה אנחנו אז דניאל התקשרה לאחותה והסתבר לנו שהבניינים שאליהם עלינו את עליה זו השכונה של אחותה של דניאל אז החלטנו ללכת אל אחותה וכמה שהדרך הייתי מדכאת עם מלא דיונות.. מעצבן! ואז הגענו לכביש (סיבילזציה!!!!!!!!!!!) ואז דניאל לא ידעה לאן ממשיכים אז היא שוב התקשרה לאחותה והיא הסבירה לנו והתחלנו ללכת וממש לא היה לי כוח להמשיך אז אמרתי המונית הראשונה שעוברת לידנו אני לוקחת אותה עד לבית של אחותך... ואז הגיע בעלה של אחות של דניאל והוא לקח אותנו... ואז קרן באה לקחת אותנו משם (עם האוטו) לנאפיס...

והלכנו לנאפיס והיה ממש ממש כיף וטעים.. ודיברנו על הרבה מאוד דברים מעניינים.. ואנשים שם בהו בנו כל הזמן ולא הבנו למה.. הייתה שם ילדה שלא הפסיקה לבהות בנו ואז היא והמשפחה שלה הלכו והגיעו כמה חברה ואז הם התחילו לבהות בנו וממש לא הבנו למה... חחחחח...

והגיע האוכל, אני המזנית נאפיס גבינה (שזה זיוה, מי שיודע מה זה, אין לי כוח להסביר), דני הזמינה צ'יצ'ילונה שזה פיצה ממלוואח וקרן הזמינה שיפודים..והזמנו סלט ערבי שהיה מאוד טעים ובסוף עוגת שוקולדת חמה לשלושתינו והיה מאוד טעים..

הנה תראו כמה דניאל נהנתה:

היא גם הזמינה אייס פסיפלורה....

חחח....

בקיצור היה ממש ממש כיף! וכל מי שלא בא ממש הפסיד....

לאב יו אול!!

נ.ב

מזל טוב לדניאל על שזכתה בהתערות שלה עם נעם (כי לא היו מחסומים בדרך)