למה באמת טוב לי בחיים?

לא יודע, אני אגיד לכם דוגרי.. אני עם לפחות (!) 3 בגרויות או מתכונות בשבוע, טוחנים אותי מכל צד וגם בבית משתדלים לדפוק לי את החיים מדי פעם- ובכל זאת, אני אדם אופטימי :]

למה אני אופטימי? אה, את זה אני יכול להסביר:

- כי לא משנה איך אני נראה, אני יודע שיש לי ביטחון עצמי כמו שבכיתה י' ו-י"א יכלתי רק לחלום עליו

- כי אני יודע שבניגוד למה שפעם חשבתי, לכל בן אדם אין רק את האחת שלו, יש לו אלפי בנות שמתאימות לו, עשרות אלפים אפילו.. והרעיון הוא רק למצוא (נראה לי מצאתי :P)

- כי לא משנה כמה אני מבואס, כמה אני מדוכא, כמה כואב לי וכמה רע לי, אני חושב לרגע על אלוקים ומאמין שבאמת הכל לטובה.. יהיו כאלה שיגידו שזה שטויות כי הוא לא קיים, אבל גם אם לא, זה נותן לי אמונה פנימית - וזה מה שחשוב באמת, לא?

- כי המקרר אף פעם לא ריק, גם כשההורים יהיו בסופשבוע וערבים יפשטו לי על הבית. (אם כבר ערבים, עכשיו אני שם לב שאין בלוגים של ערבים בישראבלוג)

- כי גם אם אני צריך לדבר עם מישהו ואין לי עם מי, וגם אני רוצה לצרוח לעולם ואין לי איך- אני יודע שהכל ישתנה במוקדם או במאוחר (אופטימיות זה בריא ^^)

- כי כשאני חוזר הביתה מבית ספר או מחברים, בין אם ב-2 בצהריים ובין אם ב-4 בבוקר, אני יודע שזואי (הרועה הגרמנית הכי חמודה בעולם) תרוץ אליי עם הכדור, מכשכשת בזנב כאילו היא לא ראתה אותי שבועיים.. וגם אחרי שאני אשחק איתה עשר דקות, וגם אחרי שאני אעשה את הקולות הכי מטומטמים בעולם שבן אדם עושה לכלב שלו- היא לא תעזוב אותי חח

- כי יש בי אהבה והיא תנצח

- כי למרות שישראבלוג מלא בפקצות בגיל 10-15 ואני מנסה בעל כורחי למצוא בלוגים נורמליים, אחרי עשרים נסיונות ככה אני כן אמצא מישהי שלא מתאימה לתיאור הנ"ל.

- כי גם אם העולם מלא במוסלמים ובנוצרים ובבודהיסטים ובהינדואיסטים שמתים לקרוע אותי במכות בגלל שאני מאמין באל אחר- אני גאה להיות יהודי :P

- כי סיימתי את הבגרות באנגלית ועוד כמה ימים גם עם מתמטיקה אני מסיים.

- כי יש לי הזדמנות ללכת לקרבי בצבא, גם אם לא סיירות או יח"טיות או יחידות מובחרות, עדיין יש לי אפשרות לקרבי, וגם על זה אני אופטימי :]

- כי כשאני אמות, בעזרת השם מוות לא כואב, אנשים יחיו אחריי רק בזכות האיברים שלי (כן כן, חתמתי על כרטיס אדי ^^)

- כי גם אחרי שבועיים שאני לא כותב פוסט, יש עוד אנשים שקוראים פה.. חח נראה לי

- כי אני נוטה להיות משעשע

- כי אני נוטה להיות רציני ובוגר

- כי אני נוטה להיות חמוד?

- כי אני נוטה לראות את הטוב באנשים

- כי אני לא מטומטם כל כך :]

- כי יש לי חברים כל כך סתומים שאנחנו יכולים לשבת יום שישי ב-3 בבוקר, להכין "שקשוקה אלבז" אצל עודד על בריזר ורד בול ובאמת לחשוב שהיא יצאה טעימה ומזינה (עד עכשיו כואבת לי הבטן, סעמק)

- כי למרות העובדה שבזמן האחרון אני יוצא רק בימי שישי (היום ואתמול לא נחשב, זה חופש), אני צריך לבחור עם מי לצאת, ולרוב יותר משתי אפשרויות ("צרות של עשירים", אבל עדיין אני מרגיש רע שאני דופק אנשים שלא ראיתי חודש)

- כי אני צריך ללכת לאביחי לסיים את הביוטופ סופית ואין לי כוח ללכת ברגל, אבל עכשיו שיש לי רשיון אני יכול להגיד לאמא ש"את יודעת שאם אני לא אגיד לך לבוא את לא תקחי אותי ואני לא אסע לשום מקום ואז אני אסיים את המלווה ואני לא אדע לנהוג ואני אעשה תאונות ואשרוט לך את האוטו ואמות (ד"א, חלמתי שאני עושה תאונה), זה מה שאת רוצה אה?"

- כי יש לי mp4

- כי אני אוהד בית"ר ("והיאא עולההה, עולהההה, ביתררר גדולההה, ירושליים את האלופהההה")

- כי אני מוצא נחמה בכתיבה

- כי עבודה בגינה מרגיעה אותי, במקרה שמשהו קורה

- כי אין לי שם משפחה מזעזע שאני אפחד שלא יצחקו על הילדים שלי או משהו (משהו כמו קקריבוניץ' או משהו כזה חח)

- כי יש לי שם פרטי יפה, לא? (אריאל.. נוטה להיות סבבה)

- כי בניגוד למה שמבוגרים אומרים, תמיד יש מה לראות בטלוויזיה

- כי אני מסוגל להעלות חיוך על פנים של בן אדם (בנות בפרט)

- כי טוב לי, ככה סתם

- כי יש עוד אנשים עם אופי כמו שלי

- כי יש לי בלוג?

- כי אני רומנטי?

- כי אני גבר גבר (למרות שיש לי שם של בת ים קטנה)

- כי אני תייר ^^

- כי אני אריאל.. ואף אחד לא ייקח ממני את האופטימיות (hoo raaa)