לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בן 18, מהמרכז.. לא יותר מדי שנון, לא יותר מדי חכם, לא יותר מדי יפה (או שכן?), ובטח לא יותר מדי מעניין... ובכל זאת, אנשים נכנסים לפה... גם אני לא מבין למה :]


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

ואיך זה קשה כשאת הולכת?


ואיך זה קשה כשאת הולכת?
איך עוד פעם הראש שלי מסובב ממך,
כשמריח את הבושם המתוק שלך מעל צוואר שזוף,
כששומע את הצחוק שלך באוזן כשלוחש לך דברים שבינינו.
איך זה לא פשוט לחזור אחרי 28 יום שלא ראיתי אותך,
ולהבין שהכמה שעות האלה הן כלום,
להבין שכשהשפתיים שלך נוגעות בשלי,
עוברת עוד דקה שבה יכלתי להביט בך,
עוד דקה שבה יכלתי לבחון טוב טוב את תווי הפנים האלה,
רק כדי שלא אשכח אותם עד הפעם הבאה.
וקשה לי, כשאת לא פה, כשאת הולכת אחרי שאת כן פה,
כשאני רואה אותך מסתכלת על השעון ויודעת שהזמן שלנו אוזל.
קשה לי בלעדייך בייבי, והשניות משגעות אותי
הדקות האלה של החוסר אונים, כשאני תקוע באמצע מדבר,
בידיעה שאת שם עושה דברים של יום יום ואולי שכחת אותי.
מדמיין את הפעם האחרונה שנגעתי בך , איך חייכת אז,
נזכר בליטוף האחרון שהעברתי על בטן שזופה,
בפעם האחרונה שנישקתי צוואר בריח שהדהים אותי,
נזכר בתמימות שמשכה אותי, ובגוף שלא נתן לי לעזוב אותו,
נזכר בך, ומתגעגע.
"את מטריפה אותי", ואת מחייכת, שומרת על האיפוק שלפני הנשיקה הבאה,
שומרת ומחכה, מחכה שאני אתקרב ואפסיק את החיוך שלך.
ואיך זה קשה כשאת הולכת בייבי?
איך זה קשה לי להיות איתך רק 4 שעות,
אחרי שחודש לא ראיתי את הצחוק שלך,
אחרי שחודש לא עטפתי אותך כמו שרק אני יכול, כמו שרק אני יודע.
איך זה קשה לי כשאת הולכת בייבי,
כשהידיעה שתחזרי פועמת כל פעם מחדש,
ומנגד התקווה שלי יורדת, נגוזה אל מול המרחק והזמן.
איך זה קשה כשאת הולכת בייבי,
כשטעם השפתיים שלך נשכח לאט לאט,
כשחום המגע שלך מתחוור אל מול הכפור בחוץ.

ואני נזהר קצת יותר, רק כי אמרת "תשמור על עצמך שמה",
ואני מתלבש קצת יותר, רק כדי לא לשקר לך כשאת שואלת אם קפאתי בשמירה,
ואני צוחק קצת יותר עם חברים, רק כי אמרת שאת אוהבת לשמוע אותי צוחק,
ואני מתאמץ קצת יותר, רק כי התלהבת כשחשבת שאני בטוח אקבל חייל מצטיין (חח למרות שאמרתי לך שאין מצב)
ואני מתקלח קצת פחות , רק כדי שתהיה לי עוד דקה לשמוע אותך בטלפון
ואני עושה הכל כדי שתחשבי שאני מושלם, ועדיין את רחוקה.


 

כשנותרים לי זכרונות מהפעם האחרונה וגם הם נעלמים.
כשהחיוך שלך בורח מהזיכרון ואני רק מנסה להיאחז.
כשאני מדמיין איך היית קרובה, ושוכח איך זה מרגיש.
כשנזכר כמה את רחוקה כשאני רואה את ה"רווית" שחרוט לי על הקת של הנשק.
כשמסתכל בתמונה שלנו בפלאפון בנשיקה האחרונה בבוקר של הגיוס.
כשחושב שעבר יותר מדי זמן.
כשאת חסרה לי.


זה קשה כשאת הולכת... בייבי,
זה קשה לי בלעדייך.

נכתב על ידי , 30/11/2007 17:09  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רוח שטות. ב-22/1/2008 22:22



כינוי: 

בן: 35

MSN: 

תמונה




8,751
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחצלצילון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חצלצילון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)