בחורה פוגשת בחור, הם מתאהבים.
הבחורה חושבת שהבחור נפלא, שהוא מושלם. שנה אחר כך הם מביאים כלב ביחד, ואחרי שנתיים נוספות הבחור מציע נישואין לבחורה.
הבחורה אומרת כן.
הבחור והבחורה יוצאים לחפש אולם לחתונה. הם קובעים תאריך, סוגרים עם צלם ועם דיג'יי.
הבחורה יוצאת לחפש עם אמא שלה שמלה לחתונה, היא עושה דיאטה ומתחילה לרוץ על מנת להיראות במיטבה באירוע.
הבחור מחליט שהספיק לו ומבטל את הכל. הבחור והבחורה נפרדים, הכלב נשאר אצלה.
הבחור לא עושה שום צעד או מעשה על מנת להקל על הבחורה את הפרידה, שלושה חודשים לפני החתונה, ואפילו להיפך.
הלב של הבחורה נשבר. היא מתמוטטת, היא כועסת על כל מי שאמר לה שהכל לטובה ושמה שצריך לקרות - קורה.
שבועיים אחרי הפרידה - הבחורה מחליטה להרים את עצמה ולעבור הלאה. היא מחליטה להיות שמחה ולהנות מהמצב החדש.
הבחורה פוגשת בחור חדש. הוא מרגש אותה, הוא גורם לה להרגיש טוב יותר משהבחור הקודם גרם לה להרגיש בארבע שנים.
לבחורה יש בחור חדש, חבר חדש. נכון, לא עבר כל כך הרבה זמן מאז הפרידה מהבחור הקודם, אבל הבחורה שמחה.
הבחורה משווה בראש שלה כל הזמן בין הבחורים, ובכל פעם - הבחור החדש מנצח. אפילו הכלב שלה אוהב אותו.
הבחורה היא אני. כנראה שכל מה שקורה - באמת צריך לקרות, ואולי זה כדי לפנות מקום לדברים טובים יותר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
