אופסילאמבה

אחת הדמויות האהובות עלי בספרות הינה נערה סוערת ואדומת ראש, שובבה וחולמנית אשר אינה הולכת בתלם ומעוררת מהומות אין קץ.

בניגוד למצופה, אינני מתכוונת לאן שרלי, האסופית האהובה, אלא לחיה-נחמה, אחת מגיבורות הרומן "עיר קסומה" מאת יהושע בר יוסף, אשר יצא לאור בשנת 1979.

"עיר קסומה" מגולל את סיפורה של משפחה חסידית בצפת בראשית המאה ה-19, והדמות המיוחדת מכולן בעיניי היא חיה-נחמה, אנטי-תזה מופלאה לדמות האשה החרדית הצנועה והצייתנית המקובלת בספרות.

"בחצר הסמוכה גרה חיה-נחמה, זו הילדה בעלת הצמות האדומות הארוכות והעיניים הירוקות והאף הקטן והמחוצף. גופה הגמיש אינו נח רגע. מקפצת היא על גבי שתיים שלוש מדרגות בבת אחת, מדלגת בריצתה ורצה בדילוגיה, מטפסת על גבי מרזבים ועולה לגגות, קופצת מגג לגג כחתול זריז, מגלגלת אבנים מקירות ושוברת חפצים בחצרות. כל הימים שומעים קולה: אם צחוק מרעיד את האויר ואם בכי קולני. בגללה פורץ ריב בין שכנות.. בשל שובבותה שומעים דין ודברים בין נשים מסנגרות עליה ונשים מקטרגות. ילדה זו מרעישה כמה סמטאות מסביבה ואין להשקיטה, לא במכות ולא בדברי פיוס. הילד אלעזר התפעל ממנה התפעלות מרובה, לפעמים עד כדי ביטול גאוות עצמו, ובהינתן לו ההזדמנות לכך, היה משתדל להדביקה בריצה, קפיצה וטיפוס על המרזבים. על פי רוב היה נוחל כישלון חרוץ, והיא צוחקת למשבתו וחושפת שיניה הקטנות הנשכניות ומטלטלת פלג גופה העליון ואוחזת מותניה בידיה ועיניה הירוקות רושפות רשפים של צחוק." (יהושע בר יוסף, "עיר קסומה", הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 77)

יהושע בר-יוסף מתאר את חיה-נחמה בהתלהבות ובחדווה מתפרצת. עמודים שלמים בספר מיוחדים לתיאור משחקיה, מהתלותיה, קרבתה אל הטבע, החי והצומח ושמחת החיים המדבקת שבה. נראה שחיה-נחמה מקסימה את יהושע בר-יוסף, וחיבתו הגלויה כלפיה מועברת לקוראת ללא כחל ושרק. בר-יוסף מדגיש את היופי והקסם בהתנהגותה השובבה של חיה-נחמה, תוך שהוא מלגלג על ה"מבוגרים" הנרגנים והשמרנים בספר, אשר אינם חדלים לנזוף בילדה ולהאיץ בה שתתבגר כבר ותהפוך לבת ישראל צנועה וצייתנית.

אולם למרבה הצער, השחרור והאינדיבידואליות המאפיינים את חיה-נחמה – דינם להיכחד. בקהילה הסגורה והשמרנית בה היא חיה, אין מקום לנשים כמוה, פרועות ומלאות חיים, וגורלה של חיה-נחמה נקבע עבורה עוד מינקות: להיות בת ישראל כשרה, להינשא לתלמיד חכם, להסתגר יומם ולילה בין כותלי הבית וללדת צאצאים רבים.

ואכן, כבר בגיל 12 הרך, ניצבת חיה-נחמה בפני אותו גורל דכאני, כאשר נגזר עליה להינשא לאלעזר בן ה - 13, ועם ארוסיה, בבת אחת, נגזלת ממנה חירותה הנפלאה, היא נסגרת בבית הוריה, בחלל הפנימי שעתיד להוות את כל עולמה, ומאולצת לוותר על משחקי ילדותה המהנים לטובת מלאכות התפירה והרקמה השנואים עליה.

"ימים קשים עברו על חיה-נחמה בתקופת אירוסיה הקצרים. ימים בהם הרגישה בפועל ממש כיצד גוזלים ממנה חירות ילדותה וכיצד כובלים ומכניסים צווארה בעול שאין היא רוצה בו. רבה מדי היתה חדוות החיים שבה משתרצה להרכין ראש בפני הוריה ובני הסביבה. היא ניסתה להתמרד בכל כוח אגרופיה הקטנים וגופה הגמיש, אולם לא עצרה כח לעמוד בפני המבוגרים, שסמכות מוסרית של דורות רובצת על כתפיהם." (עמ' 87)

בר-יוסף מתאר את כאב הדיכוי של חיה-נחמה בשפה אשר אינה משתמעת לשתי פנים. גם לקורא (ולא רק לקוראת) ברור היטב מי ה"טוב" ומי ה"רע" בסיפור, ואין צורך לחתור תחת הטקסט על מנת לגלות בו מסרים חבויים. בר יוסף אומר זאת גלויות: נישואיה של חיה-נחמה גוזרים עליה מוות נפשי.

ועל מנת שמסר זה יהיה ברור, בר-יוסף אינו חוסך בתיאורים מפורשים ובדימויי מוות. כך מתוארת הירידה במדרגות המקווה אל הטבילה שלפני החתונה, כירידה אל השאול (עמ' 92), לבושה הלבן של הכלה בחתונה משול לתכריכים בהם קוברים את המת (עמ' 99), ולמען הקורא הגבר, אשר עלול להחמיץ, חלילה, את מסר גורלה המר של חיה-נחמה, מקונן בר-יוסף במילים מפורשות: "כאסירה בין שוביה הובלה הכלה לחופה" (עמ' 99).

כך גם התיאור המחריד של קיצוץ מחלפותיה הארוכות והיפות של חיה-נחמה, נזר תפארתה, מלווה במילים אשר אינן מותירות מקום לספק: חירותה של חיה-נחמה נקצצה ואבדה לבלי שוב.

"סמוך לכך נבהלו הנשים בחדר השני מקול יללה חדה שבקע מגופה של הכלה שהשליכה עצמה על המיטה והטיחה פניה וראשה בכרים ובכסתות וטרפה בידיה וברגליה והשמיעה זעקות נוקבות כמי שמרעיד חללו של בית הקברות כאשר מורידים גוף אהוב עליו לתוך האדמה." (עמ' 109).

ובכל זאת, יהושע בר-יוסף אינו מוכן לדון למוות את גיבורתו האהובה כל כך והוא מועיד לחיה-נחמה גורל מפתיע.

על גורלה של חיה נחמה ועל דמויות אחרות ברומן, קסומות לא פחות מהעיר, תקראו בספר נפלא ובלתי נשכח זה.

ולמען בריאות נפשם של הקוראים, שלא יופתעו יתר על המידה, אציין כבר עכשיו שמדובר בספר עב כרס בן 726 עמודים. ארוך ארוך אבל שווה כל עמוד.

בהנאה!

לבלוג של לובשת חצאית: http://israblog.co.il/21865