סיפור בגוף ראשון אנונימי של חיילת צעירה מבית דתי שמתנערת מהדת וחיה את מה שהיא חושבת שהם חיים חילוניים.
למרות העיסוק המוצהר בדת / חילוניות והביקורות הרבות שמתייחסות לחלק הזה, זהו קודם כל סיפור של נערה צעירה המחפשת את עצמה, את האמת שלה, ואת הפרשנות שהיא נותנת למציאות, ובכך הוא לדעתי פשוט נפלא.
הכותב הוא אמנם גבר והדמות היא של אישה, אבל לא הרגשתי בחריקות, אולי כי זה לא באמת משנה, מדובר במתבגר/ת וזה תמיד מסובך.
כמו הרבה מתבגרים וגם כאלה שחושבים שהם כבר התבגרו, המספרת "לא רואה ממטר" דברים שאנחנו כקוראים "רואים מקילומטרים" וחוסר המודעות הזאת מפליא ומרתק כשהוא משולב בקולה של נערה לא טיפשה בכלל, אפילו חריפה וצינית לפעמים.
קולה של המספרת מדבר בהרבה שפות – חילונית, דתית, ירושלמית, חיילת, אינטליגנטית, צעירה, בוגרת, נשית, ילדותית, וזה דבר שלדעתי מאפשר לה להכנס ללבנו, כי משהו מכל זה מדבר אלינו.
בכל זאת, הטקסט בכריכה האחורית (שאותו אני משתדלת להימנע מלקרוא עד שסיימתי את הספר) כן מפנה אותנו לסוגית הדת / חילוניות, ואכן האווירה כולה היא של פריצות מתריסה. כל הזמן היתה לי ההרגשה שהיא צעירה מדי להתעסק עם כל הנושא הזה של סקס וסמים, אבל אני חייבת להודות שגם אני התעסקתי בנושאים האלו בגיל שלה אם לא מוקדם יותר.
אני מתארת לעצמי שאם הייתי באה מרקע דתי הייתי הרבה יותר מזועזעת מההתרחשויות, אבל אני לא – אז אני רק מתארת לעצמי J
המספרת מתחילה את הסיפור כשהיא כבר מחוץ לדת הרבה זמן, ומה שקושר אותה אליה הוא הצורך להעמיד פנים בפני ההורים והסביבה ממנה היא באה, שאליה היא עדיין קשורה. הקשר הנוסף הוא אולי חוסר במערכת ערכים אלטרנטיבית שזו נקודה מעניינת שלא חשבתי עליה קודם, הפער הזה בין לבין, בין להבין שמערכת הערכים שאליה נולדת לא מתאימה לך יותר, לבין למצוא את מה שכן מתאים לך.
כמו מתבגרת טיפוסית, הנערונת שלה לא מרגישה שהיא יכולה לסמוך על הסביבה המוכרת, אם בצדק או לא אי אפשר לדעת כי אנחנו שומעים רק את הצד שלה, והסביבה החדשה היא ג'ונגל – ככה זה כשיוצאים לעולם הגדול...
לסיכום, ספר סוחף בקריאה ראשונה, ומרתק בקריאה שניה.
++ הכבשה ++
בבלוג זה
בכל הבלוגים
