לפני כחודש, חודש וחצי כתבתי כאן..שזה בלתי אפשרי יותר, אני וחבר שלי אנחנו במצב של "כהן וגיורת" שכמובן אסורה ע"פ ההלכה...
אהבה אסורה....
זה די נורא...
לפני חודש וחצי ההורים שלו העלו בראשונה את הנושא אבל אמרו מן כזה "טוב בסדר...יהיה טוב... נמשיך לחפש פיתרון..."
לפני שבועיים בערך הם הגיעו למסקנה שאין פיתרון...
ומאז בעצם, התחיל הלחץ...
שעלינו להיפרד...
כמובן שאני והוא לא קיבלנו את זה טוב, ממש לא...
"בחיים לא נפרדים"... ככה הבטחנו אחד לשני...
אתמול בערב ההורים שלו והוא באו אליי... ואל ההורים שלי, כדי שנדון יחד בסוגיה הזאת...
אני וטל לא משנים את העמדות... אנחנו לא נפרדים... לא, פשוט.. לא
בשלב מסוים, אנימקווה, הם יאלצו לקבל אותנו, ככה.. כמו שאנחנו..
זה לא אומר שנפסיק לחפש..
היום אני אגיע לבסיס ודבר ראשון אני אשלח מייל לרב.. אבקש להתייעץ איתו... עצה... ברכה... מה שהוא יוכל לתת לי, הכל טוב...
אולי אפילו אקבע פגישה לרב של כל חמ"ן.. בקריה...
וגם טל ימשיך לחפש..
נקווה שיהיה טוב.. חייב להיות טוב, לא?...
טלצי שלי איי לאב יו כל כך....
תמיד נהיה ביחד.. תמיד..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
