ואולי אני פשוט רוצה מקום שבו אני אוכל להרגיש בבית, באנונימיות. באנונימיות בבית. וכבר אין...

חיפשתי מקום חדש, בית חדש, אפילו אוהל... אבל המשפט שראיתי שוב ושוב מול העיניים, התברר מרגע לרגע כנכון - פייסבוק הרג את הבלוגספירה.

ואין בזה כדי להוריד מהערך של הבלוגים הקיימים היום, או הקהילה שעדיין קיימת, אבל להצטרף עכשיו? פתאום זה קשה. זה כבר לא בית גדול וחם ומזמין, זה כבר משהו אחר. המונח "הבלוגספירה" היה בעבורי משהו... משהו מדהים. והיום אני לא בטוחה אם הוא קיים.

ואולי פשוט רציתי בית. באנונימיות. בית באנונימיות. זה הכל-