קיץ סתיו חורף ושוב אביב, עוד שנה הלכה נוסף מספר לאלפיים ולי זה נראה כמו ספירה לאחור.

בדרך מאבד את היופי התמימות המחשבות על עתיד טוב יותר והשפיות, בורח במילים מתחבר מאחורי

סמים קלים עם מחשבה שיום אחד זה יגמר.הגוף מזדקן הנפש עייפה, הכל מתחלף מהר נורא והגשם שוטף את הדאגות.

רגשות זו מילה אחרת לגעגועים על העבר על החיים, העתיד כל כך קר ורחוק נדמה שהכל

יכול לקרות, הכל בו לבן מחכה להתמלא בצבעים אבל זה לא יקרה משום שהכל מת מבפנים.

אני עדיין מעשן למרות שאני יודע שסיגריות הורגות, יש כאלה שהגשם עוזר להסתיר את הדמעות לי

הוא רק עושה חשק לשתות עד איבוד הכרה. עתיד רחוק ומתוק מלא בעפר של סיגריות וחלומות. כולם רוצים שם למצוא

משהו שקיים רק בסרטים הגדרה למשהו שאי אפשר להסביר במילים, משהו שלא קיים חוץ מאותם הסרטים

משהו שיעשה נעים מבפנים. אבל בעתיד הרחוק אין מקום לאהבה רק סבל דאגות ומלחמות.