אאאאאעעעעההההההההה
היה כל כך טוב!!! כל כך אבל!!!!!!!!
אין...נהניתי מכל שניה...
זה גרם לי לחייך ולהמשיך הלאה ביום שחשבתי שאני אשב בבית כמו אימו, אבכה, אשן ואוכל..
כשהייתי צריכה לדבר היה לי עם מי לדבר, כשהייתי צריכה לצחוק היה לי עם מי לצחוק, וכשהייתי צריכה להפיל ילדים תמימים לתוך נחל קפוא היה לי את מי להפילD:D:D:D:D:D:
בקיצור, היה מעולה, הרבה יותר ממה שחשבתי שהיה
אני ועדיאל חברים:) מה30.9 P=
טוב אין לי כח לשים תמונות אז קבלו קישור לבלוג החופר שלוD:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=254448
אולי יהיו פה תוספות בהמשך...נכון לעכשיו אני רעבה.
יומטוב שיהייה אנשים שמנים
היה היה כיף היום:P
Somehow\Drake Bell:
She stares at the moon
Her ribbons out of tune
Memories of the past
At the bottom of her glass
And resting on her cheek
The imprint of his ring
A symbol of the weak
Commissioned by the king
Did he tie you down?
Did you make a sound?
She falls to her knees
Screaming God please
Make something of me
Cause I never wanted anything like what I wanna be right now
An angel again
An angel again somehow
She remembers his old boots
And the shotgun that he shoots
And all she could take
Lies at the bottom of a lake
So lift your cig and drag
As you figure out a plan
To hide it all away How
could she ever love this man
Did you weigh him down?
Did he make a sound?
She falls to her knees
Screaming God please
Make something of me
Cause I never wanted anything like what I wanna be right now
An angel again
An angel again somehow
And when you carry weight in your life
And all the plans you make in your life
The original decision was right
She falls to her knees
Screaming God please
Make something of me
Cause I never wanted anything like what I wanna be right now
An angel again
An angel again somehow
Did he tie you down?
Did you make a sound?
Did he weigh you down?
Did he make a sound?
כל מה שרציתי זה את המשפחה שלי בחזרה.
כל מה שרציתי זה חיים רגילים.
מתי זה כבר יגמר?
נמאס לי להחזיק את כל המשפחה הזאת שלא עושה כלום חוץ מלהתפורר לי בידיים.
נמאס לי שהוא לא עצמו.
נמאס לי שהוא אף פעם לא יחזור להיות עצמו.
אל תגיד שאני השקרנית.
ואל תאשים אותי בכל זה.
אתה הצבוע מביננו.
ואני לא אתן לך לפגוע בי יותר.
אני לא אתן לאף אחד לפגוע בי יותר.
You're the pretender.
דברים שאסור לי אף פעם לשכוח.
-
לא לעזור לאף אחד אף פעם ולצפות שיהיו שם כשאת צריכה אותם.
-
לא לתת לעצמי להתאהב.
-
לא לקחת אנשים ברצינות.
-
לא לחשוב שאני מכירה אנשים.
-
לא לסלוח על טעויות שאנשים עשו במחשבה שהם לא יחזרו על זה.
-
להפסיק לחשוב על כולם ורק אז על עצמי.
-
לא להרגיש רע בגלל דברים שאנשים אחרים עשו.
-
לא להאשים את עצמי על טעויות של אחרים.
-
לצפות לטוב ולהתכונן לגרוע.
-
לא להפסיק להאמין בעצמי.
-
אני לא צריכה לתת לאף אחד חשבון על מה שאני עושה ואיך אחרי שהוא ירק לי בפרצוף ושיקר.
-
הוא לא שולט בעצמו. ושהוא לא עושה את זה בכוונה. ושעוד 5 דקות הוא יכול לשמוח שוב.
-
רק אני אצטרך לסבול את עצמי תמיד.
-
אהבה מתחלפת, אבל חברים נשארים לנצח
-
יש אנשים שלא יודעים להעריך את מה שעשית בשבילם. אתה צריך להרגיש טוב עם זה שעזרת להם ולא רע עם זה שעכשיו הם לא שם כדי לעזור לך.
-
להפסיק להאמין באנשים.
-
לא לתת לאף אחד ושום דבר להשפיע עליי.
-
לחייך תמיד.
-
הכי פשוט לאנשים להאשים אותי בכל דבר.
-
אם אני לא אחזיק את המשפחה הזאת אף אחד לא יעשה את זה, אסור גם לי להשבר.
-
אנשים שמתו לא יחזרו, אז אני צריכה להפסיק לקוות שהיא תהייה פה או תענה לטלפונים.
-
אנשים שחלו לא יחלימו, אז אני צריכה להפסיק לקוות שמחר הוא לא יהיה ככה ומחר יהיה שקט.
-
הוא לא עושה את זה בכוונה. הוא אוהב אותי ואני חשובה לו, גם את אמא הוא אוהב. הוא לא שולט בזה.
-
העולם הוא לא וורוד, והעולם גם לא יהיה וורוד.
-
אנשים זה חרא של דבר. וגם מחלות. וגם מוות. וגם שקרים. וגם אמון.
איפה האופטימיות נעלמה? שמישהו יחזיר אותה. ויוציא אותי מהשגרה המזדיינת הזאת ומהאנשים הצבועים האלה.
אני לא אתן לאף אחד להוריד לי שוב את החיוך.
כי הבנתי שאף אחד לא שווה את זה, כולם בסוף ילכו ויברחו.
כולם צבועים.
אז אף אחד לא יכול לפגוע בי שוב. שמעת? שמעתם?
:).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
