אני לא מפחדת ממך, היא לחשה. מנסה להשמע חזקה, ללא הצלחה מסחררת.
אני לא מפחדת ממך אפילו לא קצת. אז תבוא, תראה את עצמך. תסביר לי למה אתה עושה את כל הדברים האלו, תראה לי דרך אחרת להסתכל על העולם, תגרום לי להבין אותך. להבין את כל הטעויות שקורות פה בצרורות.
תרשה לי לגעת בך, לראות שאתה אמיתי. שאתה לא עוד סתם סיפור בדייה כמו שלגיה או כיפה אדומה, רק של גדולים. שגם להם יהיה במה להאמין ואל מי לדבר בלילה.
שב איתי, שב איתי ימים, חודשים! שנים! הרי זמן הוא לא מגבלה בשבילך לא? אתה נצחי, כל הזמן בעולם הוא רק שלך. אתה המצאת זמן, אתה המצאת את העובדה שהוא נגמר הרי. אז למה?
תסביר לי כבר.
אנחנו, ה"אנשים הקטנים", נהרסים פה.
אז אם אתה כל כך חזק וגדול ומושלם וכל יכול, למה אתה לא יכול לרדת לפה? למה שאתה יצרת? כי בינתיים, אדוני, הכל נהרס פה. כי בינתיים, אדוני. היצירה שלך הולכת ומתמוטטת. פעם זה היה באיטיות, אבל זה תופס תאוצה.
תבוא, לפני שיהיה מאוחר מדי.
לך זה לא יעלה בכלום. אתה יכול ליצור עוד מליון עולמות כאלה הרי, לא?
יש כל כך הרבה דברים לא מובנים ולא מוסברים, ובכלל! בלי שום הגיון. אז איך אתה מצפה שכולם ישארו נאמנים לך? איזה מן מבחן אתה מנסה לעשות לנו? ואם כבר, למה אתה לא נותן לנו חומר ללמוד ממנו?
הרי זה מה שאתה מלמד אותנו, ללמוד מתוך ספרים, לגשת לבחינה ולשכוח את הכל. ככה הכל מתקיים, ככה הכל פועל פה, בעולם הזה, בעולם שלך. אתה יצרת את הבדלי המעמדות, הגזעים, את המלחמות ואת השלום.
אז בלי הרע לא נראה את הטוב, אבל גם בלי הטוב לא נראה את הרע, לא? אז למה שלא יהיה פשוט תמיד רע? הרי גם ככה לא נשים לב לזה. אתה יצרת את חלקנו טיפשים וחלקנו גאונים. אתה יצרת את חלקנו עשירים ואת חלקנו עניים. אתה גרמת לנו לשאול את עצמנו באיזהשהו שלב בחיים האם באמת יש שם משהו למעלה ששומר עלינו.
ואף אחד כבר לא יודע את התשובה.
ברגע שאני אראה אותך, ברגע שאני אדבר איתך, ברגע שאני אבין אותך - רק אז אני אאמין בך.
עד אז, אתה בדיוק כמו שלגיה וכיפה אדומה. אולי אפילו יותר גרוע, כי אצלם הסוף הוא טוב.
תראה איך היצירה שלך נעלמת, אלוהים.
Can't you please just-
don't move.
can't you please stop-
don't move.
Here I am please-
talk to me.
here I am please-
let me be free.
The world is spining
my head with him.
the world is spining
your image is being-
cold.
now-
don't move.
לא בטחה למה, אבל קצת נמאס לי מהמקום הזה, מהאנשים האלו, ומכל השאלותשפשוט אי אפשר לסגור.
בא לי שיער, פנים, גוף, אופי, יופי, בית, מקום אחר לזמן מה..
שדה בא בטוב.
