בכל בוקר אדון בלה-תא-יל-רבש פוקח את העיניים בביתו המפואר,

מניח את ידו המטופחת משמנים ארומטיים על השעון המעורר

ומקים את עצמו למצב של חצי ישיבה.

בעודו נשען על כרית הנוצות מסקנדינביה

ועוד לפני שמר יל-רבש קם מן המיטה,

הוא לוקח אבן בגודל בינוני מהמגירה השנייה שבשידה הירוקה שעל ידו

וזורק אותה בכח מרשים על ראשה של גברת בל,

שיושבת קשורה בחוטי טייל לעמוד ברזל שמול מיטתו.

בעוד הגברת בל מתעוררת מהמכה, פוקחת את עינייה ומביטה במר יל-רבש,

מר יל-רבש קם מן המיטה ומכין לעצמו חביתה לארוחת בוקר במטבח הצמוד לחדר השינה.

לאחר שמכין לעצמו את החביתה, מניח מר יל-רבש את החביתה על צלחת קרמיקה ירוקה,

מניח את הצלחת הירוקה מקרמיקה על מגש ירוק מפלסטיק, מניח את המגש הירוק מפלסטיק על המיטה

ואת המחבת הלוהטת ממתכת מטיח מר יל-רבש על ראשה של גברת בל אשר נאנחת קלות ומאבדת את הכרתה.

גברת בל נמצאת במצב של חוסר הכרה פחות או יותר עד הצהריים.

אחר הצהריים מר יל-רבש חוזר מהעבודה, מוריד את החליפה הירוקה, תולה אותה בארון הירוק,

זורק את תיק העבודה הירוק על ראשה של גברת בל, מוריד את נעליו, זורק גם אותן על גברת בל

ולקינוח נותן לה סטירה.

אחרי שמתלבש לבגדי הבית, מר בל פונה להכין לעצמו ארוחת ערב.

אחרי ארוחת הערב גברת בל מתנתקת עד הבוקר הבא...