על הוביטים בבני אדם
הוביט אחד בלב המאפליה הירושלמית של בטון ואבן |
| 4/2007
סיפור על קבנוס וכלב רועים
טיול עם עמי:
עמי היורד חזר לביקור קצר של שבוע וארגן טיול לזכרו של גלעד.
הטיול היה חביב. ענת הטילה עלי למצא מסלול בלי המון אנשים שמטיילים שם בפסח. הודעתי לה שמצאתי ואז היא החליטה לא לבוא...
אבל עמי בא יחד עם אהרון ,גיא שיאון ואשתו,שכנתי רעות,מישל ושירלי. חנינו בבר גיורא בנקודת היציאה לטיול.
עמי מההתחלה היה בטוח שאני טועה בדרך,וצעק "בסיס,בסיס " אך לשוא.
הובלתי את החבורה דרך בית העלמין של בר גיורא אל תוך נחל דולב. משם,דרך פריחה של אינספור פרחים מצבעים שונים,ודרך גבעות טרשיות אל חירבת בית ע'יטאב. שם אכלנו ארוחה קלה.
משם הלכנו לכוון נחל המערה ושם באמת טעיתי בדרך והובלתי את החבורה לעמק קטן שבו חקלאי אחד מנס הרים עיבד ושתל עצי פרי והחזיק 2 כלבים שנבחו עלינו.
חזרנו על עקבותינו עד נקודת הפיצול ומשם המשכנו עד לירידה תלולה אל נחל המערה. שם ביקרנו בעין סיפלה שהוא מעיין קטנצ'יק. מישל הכינה תה לכולם ושמנו בפנים מרווה.
כירסמתי קבנוס להנאתי והשארתי אחד לאחר כך,בתוך שקית שאותה הנחתי על האדמה.
בעודנו שותים,הגיעו המון עיזים וכבשים שאכלו צמחים ועלים. אחריהם הגיע כלב רועים לבן שבא אלינו.
לפתע הוא חתך ימינה ו...לקח לי את הקבנוס מתוך השקית וברח לשיחים,שם אכל לי את הקבנוס ולא השאיר פירור!!
שירלי אמרה שהיא אוכלת בשר אבל קבנוס הוא רעל. הכלב לא חשב כך...
הגיעו עוד שני כלבים ואז בא גם הרועה. הוא במקור מבית לחם והוא בא לרעות את צאנו של בחור אחד מנס הרים.יש לו 300 כבשים ועיזים.
נתנו לרועה תה,והוא הלך להביא לנו זוטא לבנה לשים בתה. היה טעים.
אחר כך הרועה הלך אל צאנו ואנחנו השלמנו את הירידה אל תחתית העמק והלכנו חזרה אל בר גיורא.
מוסר השכל - לעולם אל תשאיר קבנוס ללא השגחה כשעדר כבשים\עיזים באיזור. סביר להניח שגם כלב יבוא איתם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
