יאיר: אין ספק שהתוכנית "כוכב נולד" עברה שלב תודעתי. אם בעונות הקודמות הקטע היה להוכיח לעולם שניתן לקדם זמרים מהפריפריה, ושלפעמים חלומות מתגשמים, בעונה הזאת עושה רושם שאיזה סוציולוג מכר את נשמתו והחל לייעץ לתוכנית. פתאום זה נראה כאילו ההפקה מנסה לשבור באווחת יד את כל מה שבנתה במאמץ רב במשך שלוש עונות. זה התחיל לפני כמה תוכניות כשבחורה ממוצא אתיופי ששרה רע הלינה על כך שלא קיבלו אותה רק בגלל מוצאה, וזה המשיך אתמול, כשבחור מבאר שבע (?) אמר לשופטים שמפני שהוא לא התקבל אבדו לו הסיכויים להיות זמר. הם, כמובן, היו מופתעים. "אני מהפריפריה", הוא הסביר להם, "אין לי דרך אחרת להתפרסם". צביקה הדר לא הסכים לוותר לפוחז על המסר החינוכי: "אני בעצמי הגעתי מהפריפריה, והסוד הוא דווקא עבודה קשה".

אני לא טוען שכל הקטעים מבוימים בחלקם (על אף שלא הייתי מתפלא), אך אין לי ספק ששני הקטעים האלו הובלטו בעריכה, במקום להיזרק לפח האשפה של ההיסטוריה. המסר חדש: כבר לא מספיק לספר על טרגדיה משפחתית ולהיוולד בקרית גת כדי להיות כוכב נולד - צריך להתאמץ. כשבמופע הסיום בניצנים (או איפה שיהיה) שוב יתמודדו ביניהם שלושה נציגי פריפריה (גיאוגרפית או חברתית), שתי הדוגמאות הקודמות יוכלו להיות עלה התאנה (ואני בטוח שיהיו דוגמאות נוספות שכבר יישתלו במהלך העונה).

בסופו של דבר, לא משנה כמה ההפקה תנסה להתכחש לזה ולדבר על ההזדמנות שהתוכנית נותנת לאוכלוסיות מוחלשות, בשורה התחתונה היא מייצרת חלומות שאצל רוב האנשים לא יתגשמו. וכשיש חלומות, אז למה צריך לצאת לרחובות ולנסות ליצור חברה יותר צודקת?!

בלוג נולד  

יואב ואני נתקלנו אמש בבלוג החדש של הכתב הפוליטי של Ynet, אטילה שומפלבי. קודם כל נפרגן על היוזמה הברוכה. בפוסט של אתמול הוא שיחרר קצת קיטור על רדיפת הכותרות הבלתי נפסקת של עולם התקשורת. מעניין. עכשיו נותר לצפות לפוסט עם פתרונות יצירתיים.

עמיקם פטישי מתגעגע   

נברך גם את עמיקם פטישי (פסבדונים) לרגל הצטרפותו לצוות הכותבים של "לחץ חברתי". בכל פוסט (במידה שהוא יצליח לשמור על רצינות והתמדה) עמיקם יחלוק עם הקוראים פיסת נוסטלגיה מהתקופה שרייטינג היה מילה גסה.

והיום: מיטב זמרי ישראל נותנים כתף לחיזוק הסולידריות החברתית. (שימו לב לחולצה של ריקי גל). 

צפיה נעימה, שבוע טוב ובהצלחה לנבחרת ארגנטינה במשחק

יאיר