להיזכר בכל הזיכרונות זה לחשוב על העבר..
לא רצוי לחשוב על מה שהיה ולהיזכר במה שחלף..
אך אין יום ואין שעה ואין דקה או שניה
שלא חולפת אצלי בראש אלייך משחבה...
לפעמים אני לא מבינה איך אלייך אני קשורה?
ואז שוב ניזכרת שזוהי בעצם אהבה....
לפעמים אני חושבת שמה שאני מרגישה אלייך זה תשוקה
אך למה היא אינה חולפת אחר חצי שנה?
אולוי אנחנו סתם ידידים או בישוע המשיח אחים?
אח"כ אני חושבת שהרגשות כלפייך הפכו לאובססיה..
אז למה לשכוח ממך אני לא מצליחה?
ואולי אנחנו סתם מכרים או אולי חברים ותיקים..
ופיתאום פסוק עולה על זיכרוני
שממש מדבר על מצבי....
בעצם מצאתי את שאהבה נפשי
ועכשיו חולת אהבה אני...
"מים רבים לא יוכלו לכבות את אהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו".
פיתאום אחריי הרבה מילים והמון ימים
אני שוב ושוב מבינה
"שדיגלך עלי אהבה.."