אכן כן! באיחור מוטרף לכל הדעות, אוליביה מעדכנת. בתום 30 שנות גלות מחוסרות עדכונים, אוליביה, בצאתה מהמקלחת, נוטפת מים ומוטרדת אנושות מניחוחו של הסבון (אלו-ורה, כביכול, אך לבנדר מובהק) - "אמא, אני יורדת למחשב".

"ולמה הדרמטיות?"

"לא עשיתי פוסט שבועות".

אמא הנהנה כיאה להורה מיוסר אשר מגדל בביתו ישרא-בלוגרית צחה. ריחמתי קלות על חוסר הידע המרטיט שנפל בחלקה אך סלחתי לה מפאת העובדה שהיא אימא, ולא אימו.

איך שלא יהיה, אצתי רצתי למחשב והמצלמה בידי, מוכנה ומזומנה להעלות תמונותיה למחשב ברוב הוד והדר.

אם כך, ברגעים אלו ממש, נוע/אוליביה מקלידה בלהט בל יתואר - כריות אצבעותיה כמעט ונשרפות מהמגע הלהוט עם המקלדת השחורה - ועתה, אחת ולתמיד - פוסט.

בפורים, חג הנפצים וגאוות היחידה, התחפשתי לרפונזל - הברנשה היפה זהובת השיער שמכשפה כלאה בטירה, ונסיכה טיפס על שערה בכדי להגיע אליה וכו'.

מכאן ניתן להסיק שאח פעוט בן 8 לא יודע שיש להזיז את האצבע מן העדשה בכדי לצלם היטב.

מכאן ניתן להסיק שבלונדינית זקנה כבת 14+ מסוגלת לגדל שיער שופע בן ליל.

ובכן. בכדי להעמיד פניי בחורה שניתן לטפס על שערה כעל דיונה שוררת, עיניכם הרואות - שערי גדל באורך פלא (וכמו שניתע אמרה - "חעחע, בטח אכלת מלא ויטמינים בלילה כדי שהשיער שלך יצמח"). הנוסחה להארכת השיער כך שמורה עימי ועם פנינה רוזנבלום, ועוד אושיות בלונדיניות המתמחות במראה חיצוני כשל בראץ מיוחמת.

בכל מקרה, חבורת ז'ניקיות מקפצת, שהתחפשו כרוב בנות ישראל - חצאית מיני 100לפת, חותלות שעירות פ33ה, סטרפלס ל9נ*ם. אוה, ואוזניי ארנב. משמע - הן התחפשו לארנבות/חתולות/נמרות/קאובואיות/שוטרות/מעודדות (בכדי להתחפש למעודדות יש להוסיף, מן הסתם, פונפונים ש!!ים אWWW) וכו'. ובכן, סוג הבנות הזה, צעד אליי, ונציגתן, מהוססת ומאופרת כפרוצה מכפר ברוך שיצאה לתור אחר קליינט, שאלה בקול דקיק - "תגידי, השיער הזה שלך אמיתי?"

כן.

הלא וודאאאאאאי שהוא אמיתי.

מדיי יום ביומו הן רואות אותי בבית הספר. אך לכבוד פורים, שערי נטל יוזמה על עצמו והכריז - "אני אצמח!" ואכן כך היה.

מסקנה: אנא אל תנסו לבלוע את הפאייטים הורודים מגופיות הארנבת שלכן לפורים, בנות, זה עלול להזיק רבות לתוכנו של ראשכן.

ובכן.

צילמתי תמונות רבות ואפרסמן. אך שמרתי במחשבי תמונות נוספות ומאגניבות שלא אנוכי צילמתי אך אני כלולה בחלקן, ומפאת היותי עצלנית, היכנסו אתם לכאן ולכאן וראו אותן במו עיניכם המשתאות!
עתה, נוסף לתמונות שצולמו בבית הספר, ישנן תמונות ממפגשישרא פורים(!!!) שיפורסמו כאן באופן שזור לאילו מן הבצפר. בניגוד לכל שאר פוסטי-התמונות בבלוגה של האוליביה, לתמונות הללו לא יצורפו הערות שנונות ומשונות, קוטלות להחריד (להוכחות, עיינו ערך בפוסטי-תמונות קודמים!) מכיוון שרפונזל עייפה עד כלות ונוסף לכך - הכתיבה שמורה להמשך. (*מוזיקת רקע דרמטית ומקפיאת לב ומבט מהורהר וירוק לאופק*)

זהו!!!!

עייפתי. מיציי האחרונים כבר נזלו מכל חוריי העכורים האפשריים ואני כעת רווחת על הכיסא ומתנשפת. בחיי.

תמונות זהו עסק מתיש. אם כך, בכדי לחסוך ממני עבודה, בשנית, היכנסו אתם לכאן ולכאן ותחזו בתמונות נהדרות.

ולסיום:

זה מכבר ידעו חבריי הטובים כי בכוונתי לקרוא לבני קודקוד.

המניעים לכך הם:

• קודקוד זהו שם מיוחד.
• זהו החלק הגבוה ביותר בגוף ומכך, שקודקוד הוא משכמו ומעלה.
• קודקוד יהיה יחיד במינו.

התלהבותי מן השם עלתה וגאתה וגעשה על גדותיה. אך התגובות לא היו מלבלבות כלל.

הן התחילו מכך שניתע עיקמה חוטמה והכריזה, "ילד - כאפות".

"משמע?"

"קודקוד יהיה ילד כאפות, מותק. יגידו לו כל היום 'קודקוד - עבור!' ואם תהיה לו חברה בשם רות אז בכלל הוא יהיה מסכן".

נזכרתי באבי שסיפר לי על חברו הטוב שגמר עם חברתו רות ע"י צמיד מילים: "רות - סוף". גיחכתי בלב ליבי אולם שמרתי על מבט זועם ויריתי בגברת, "תקשיבי, קודקוד לא יהיה ילד כאפות. הוא יהיה ביריון! הוא יראה לכולכם מה זה!"

כחלוף יותר משבוע, נזכרתי בשיחה. בספונטניות סקסית ומלהיבה נכנסתי לכיתתה של ניתע. הבטתי לתוך אישוניה ואזיי גררתי אותה בידי לפתח.

"לאן?"

"לכולם!"

"אוה, א שוב רוצה לשכב עם כולם כמו זונה?"

"כן. אבל זאת לא המטרה. אני הולכת להוכיח!"

ניתע נראתה כאדם מבולבל מאוד מאוד וריחמתי עליה קלות. אך זה לא מנע ממני מלגרור אותה ולבצע את זממי - סקר מאולתר בקרב ילדי בית הספר - האם קודקוד יהיה ילד כאפות?

שאלתי כל חבר מרחוב הפריקונים. ("כן נוע, הוא יהיה ילד כאפות", "הוא מה זה יהיה ילד כאפות!")

כל ערס מצוי. ("פחחח אני אפוצץ אותו מכווווווווווווות")

כל פקאצה דקיקה אשר נוהגת יותר להוציא מזון מלהכניס לגופה. ("מה זה? קו-ד-קו-ד?! למה מי מתת??")

אפילו את הז'ניקיות. ("מה זאת אומרת?", "כן, הוא יהיה מה זה כאפות")

כל זכר ונקבה משכבתי, ואף כמה מורים. ("בבקשה אל תקראי לבן שלך קודקוד. בבקשה").

ניתע, וידידי אשר יודע על עלילות קודקוד העתיד לצוץ, שלחו אליי חיוכיי ניצחון עליזים - קודקוד ילד-כאפות! ואני דמיינתי את ילדותו של בני בכורי היקר מפז.

כאשר ישלוף מילקוטו המשובץ סנדוויץ', יחטפו לו את הסנדוויץ'.

כאשר המורה תשאל שאלה, לנצח קודקוד יצביע בכדי לענות. ויענה נכונה.

לקודקוד יהיו משקפיים אליפסיים ואף דולף קמעה. הוא לנצח יהא ממורמר ויפתח נטיות אובדניות, מכיוון שגדל על שם של חור בקרקפת.

כולם יבעטו בקודקוד, הוא יהיה שק האיגרוף השכבתי. ואם יחלוף לא במסדרון, ינחיתו מכה על עורפו המבהיק.

ותמיד, תמיד ילעגו לו לשמו -

"קודקוד, שומע, עבור!"

"קודקוד = קודX2"

"בוא לאמא, קודי, בוא לאמא!"

"לקודקוד יש הרבה שכל בקודקוד"

"בוא אני אקדקד אותך, קודקוד!"

"בואו נרקוד מסביב לקודקוד, נבעט לו בראש ונקרא לו פרעוש!"

"אבא שלך ראש? אז כיצד יצאת כזה קודקוד?"

"עוגה עוגה עוגה, סביב קודקוד נחוגה"

"אמא שלך סכיזופרנית, שהיא קראה לך על שם קרחת יער בשערות?"

"רואים לך את הכינים בקודקוד, קודקוד!"

"השתגעת? נפלת על הקודקוד?"

"קודקוד מותק, אני חושש שיש לך קשקשים"

"קודוש, גם לאנשים עם קרחת יש קודקוד?"

"היי קודי'לה, למה שלא תתן לנו את הקודקוד היפה שלך, נעשה לנו לוח קליעה למטרה?"

"היי קודקוד, לאמא שלך צמח בן לילה שיער נורא ארוך"

וכו' וכו'. ללא ספק - קודקוד יהיה האומלל מתלמידיי בית ספרו, וכל ילד כאפות אחר על פני האדמה (גידי, אהרון ושותפיו) ינחית לו מהלומות עד אין קץ.

השאלה היא - האם להיכנע לאלימות ולאכזריות ובכך למנוע מבני לאמץ את הניק "קודX2" למחשב, שזהו הלא שיא התיחכום האנושי?

מסקנה: שעות הלילה הקטנות עלולות להעכיר חוט מחשבה בריא.

מחר יש לניתע יומהולדת! יחי! האח! הידד! מזל טוב! :] (ניתע היא אחד מהבלוגים אשר לינקקתי בכדי שתצפו בתמונות פורים מבלי שאאלץ להעלותן מחדש. ועכשיו עזבו אותי, עוד לינקוק/תמונה אחת ואנוכי אנחת למוות על הבלטות החייכניות. הצהובות. עם פרחיי המשי. וואו, אני אכן הוזה מעייפות)

איזה פוסט צבעוני וקורן, תחי ההשקעה! עתה אפרוש לי למיטתי בטרם אכן אמות בטרם עת.

לילה זך וטהור, קוראים חביבים. מי ייתן ותזכו לכל טוב.

אוהבת

אוליביה. :]