לאחרונה נתקלתי בתופעה מחשידה.

שעת השין.

על כן אנוכי ונית הכנו מחוות-סרטון לכל אותן מליוני הפקאצות השטחיות שחושבות שהן גובלות בשלמ!ת-למ!ת!!!!111

רק שהדמויות שלנו הן פקאצות ספרותיות וקלאסיות. ואינליגנטיות. בערך. יחסית, נו.

וונאביז כאלה.

אוה, אני מקשקשת בשקשוקה, כהרגלי, על כן ניתן לתמונות (הקשות) לדבר.

להלןןןן:

(אם התחרבש מזלכם והקובץ לא עולה, כנסו ללינק השקסי: http://www.youtube.com/watch?v=uifpImX5V_Q)

אגב, תדליקו את הווליום!!!

אני יושבת לי, מול המחשב. (שזה כל כך יוצא דופן לנוער של היום, שעוד ינדו אותי חברת*ת!)

בת הדודה המגניבה שלי הדס וחברתה שירה מהצפון עכשיו בקניון פה בישוב, מזדעזעות עד עמקי נשמתן מכמות הערסים.

האייסיקיו והמסנג'ר הפסיקו לפמפם צלילים לכמה דקות.

הראש שלי מפוצץ. בשערות בלונדיניות ובמחשבות.

מה היה עד כה בקורס כתיבה יוצרת?

• מספר חובבנים שכותבים טוב בערך כמו שאני קולורבי.
• מספר אנשים שכן כותבים טוב.
• דוסים ודוסות. כלכך כיף להתווכח איתם על אתאיזם, כלכך כלכך כיף!
• נוע קטנה וחמודה וחסודה שמתעקשת להווכח עם כל מיני חובשי כיפה ולובשי חצאיות ארוכות ומכוערות על הכפייה שבדת. אוה, ולכתוב כת"צ והכל.
• מורה בשם אלישבע, שיש לה עיניים כחולות גדולות ויפות ופרצוף רחב עם עצמות לחיים בולטות וגוף דקיק.
• מונלייט. שזאת הילדה הכי שמנה עלי אדמות, חוץ מרוקי גריי.

כך נפתח למשל, השיעור, על פי נוע וניתע (או מונלייט):

ניתע (לוקחת עט ומצמידה אותו במאונך למצח שלה): "אני חד קרן!"

נוע (מעגלת את היד לצורה של עגבנייה מעוכה): "ואני פחוס קרן!"

"בנות, בנות", אלישבע מושיעה את האומה, "תקשיבו בבקשה, סב-טקסט זה נושא חשוב".

אפילו לפני כמה ימים, ניתע החלה יוזמת מלחמת קללות.

קיבלתי דך שורות צהוב וגדול, והכותרת נראיתה כך: מלחמת קללות!! (תתחילי)

אם כן, להלן מלחמת קללות. וכמו שכבר צויין, אני זאת שהתחילה! ^^ (ואני גם זאת עם הכתב הנטוי).

חתיכת זונה מחורבנת.

חתיכת פיצה פגת תוקף.

חתיכת הודית שמנה פרת תוקף.

סתמי, יא גבינה צהובה.

שתקי, יא קקאו עתיק.

קרנף עם בעיות של שלפוחית רגיזה.

נפיחה עם בעיית נרקיסיזם.

גמבה עם גוויות של תולעים.

תולעים זו לא בעייה, תולעים זו אומנות!

מוח של נמלה.

נמלה של מוח.

יש לך ציצים כמו משחת שיניים.

יש לך אף כמו אשך של קרנף.

יש לך תחת כמו של עדשת צבע.

יש לך תחת שנראה כמו קרוקס.

אמן תיחנקי מתיון.

לפני זה אני אדחוף לך אותו לאוזן.

אחרי שסיימת להכין איתו תה לארקדי המאהב הלטיני שלך, זנזונת.

הוא לטיני בערך כמו שאני כפכף!

את נראית ככה.

אני לא, זה רק העיניים העקומות שלך, קרפדה.

לפחות אני לא עיוורת צבעים כמוך!

לפחות אני לא בלונדינית טיפשה, כמוך.

את הבלונדינית פה! הרגע הוכחת שאת טיפשה, טיפשה.

הרגע הוכחת שהלקסיקון שלך רחב כמו קיסם.

אמן ייתקע לך התחת באבוב.

אמן ייתקעו לך השיניים באבוב.

אמן תהיה לך נסיגת פטמות.

אמן יהיו לך פטמות.

ישלך שחורות עם נקודות צהובות.

מי כמוך יודעת.

שרטוטה.

ממותה.

לכי תדחפי מגב.

לכי תלעסי מטאטא.

לכי תקעקעי את כפות הרגליים.

בכיף. יש לך חינה?

אמן תתקעי בעמוד.

אמן את תהיי העמוד, ורק לך יכאב.

לכי תשיגי סטוץ עם יריב חבוט.

לכי תפרצי לו לבלוג, ותכתבי דבריי נאצה בשוודית.

אמן ילקק אותך לקקן.

אמן הוא יקציף לך את הישבן.

לכי לכי, יא מאותגרת מינית.

אני לא, אני סתם מיוחדת.

כן, יש לך פלטה, את באמת מאותגרת מינית.

כן, יש לך גבות שנראות כמו יער. גם את מאותגרת מינית. ונפשית. ופיזית. וגבותית.

טוב, תוציאי את המרצפות מהחולצה שלך.

לא לפני שתוציאי את הסדינים מהתחתונים שלך.

לפחות אני לובשת תחתונים!!!

היי, זה יותר בריא לישון בלי תחתונים!

פוסטמה. אמן תיחנקי מהמחוך שלך.

אמן תחטפי התקף אפילפסיה מהניטים שלך.

אמן תקבלי סכיזופרניה מהפדיקור שלך, יא ליוויתן.

אמן תקבלי פדיקור מהסכיזופרניה שלך, יא תיש.

אמן יהיה לך חור בשן.

אמן תהיה לך שן.

אמן יפליץ עלייך תרנגול.

אמן תתקעי באסלה.

לפחות יש לי אסלה ואני לא משתינה בשיחים, יא כבשה.

תמיד נפלא להתחבר לטבע.

מה טבע, את מוטציה.

אמר העוג המכוער.

אמא שלך.

לכי תתחברי לשורשים שלך בהודו, אבא שרק מחכה.

ואמא פיונה היא אחותך.

היא הייתה כוסית לפני שהיא הפכה לעוג. פלוץ.

ואז את נולדת וכולם נהיו עצובים.

אבל הם התגברו על זה כששכבתי איתם.

זונה, לכי תתופפי על פחית דיאט פאנטה

איכס, פאנטה זה דוחה.

זה דווקא טעים.

שמנה.

תגידי, למה יש לך ריח של גוויה מתה?

כי ניסיתי את הדאודורנט שלך היום בבוקר.

לפחות יש לי דאודורנט ואני לא מתבשמת באצות ים!!!!!1

ושוב, תמיד נפלא להתחבר לטבע.

והתחת שלך רק רוטט ומשקשק(...) כמו ג'לי.

לא, פשוט בטעות ישבתי על הויברטור שלך.

לפחות אין לי ויברטור שעשוי מהחתול שלי.

לפחות החתול שלי נמר במיטה.

חולת-נפש. טמאה.

סכיזופרנית. פיצול אישיות. בי-סקסואלית. נפיחה.

לפחות לא מנסים להרשים אותי ילדים דוסים עם לוק של קרפד שכל מה שהם עושים זה לנגן בפחיות ולדפוק על השולחן.

לפחות הפיצול שלי לא שם את האהבה שלי באיגנור, ומכחיש אותה.

לפחות אני לא מאוהבת ברוסי שיכור.

אז איך את מגדירה אותו?

רוסי שיכור?

את שוב מכחישה. גויאבה.

שתדעי לך שיש לך טמפון במקום מוח.

שתדעי לך שאני אוהבת מישו אחר, ולא את הרוסי. ושאני לשמחתי, כרגע, נטולת מחזור.

בת-זונה. ארורה תהיי!

וארורה אשאר. *צחקוק זדוני*

כן כי את כזאת עמה שזה ממש עצוב.

לא, כי אני זנזונת ואת המפרנסת הקבועה שלי.

הו, את גם מכחישה. שטוחה! =]

אף גזר! הוא מגרד את הקיר במצד השני של החדר.

לא, זו היד שלך.

לא, זה האף שלך. יש ניחוח נעים לחלון?

ניחוח של השתן שלך משיחי דובדבן.

זה היה שיח קוצים. וממש נהניתי להשתין עליו.

אוי נו, לכי תעשי לדובי שלך נעימים בגב.

מתחסדת שמרנית, אנחנו עושים הרבה יותר מזה!

זה כי את זנזונת טיפשה.

כפרעלייך

אכן כן. שטחיות לשמה. מוחע :]

ולהלן תמונה של שתינו בפוזה פקאצית להחריד, כזאת שלא תבייש את ניקול ריצ'י. (לרווחת הציבור התמונה הוקטנה. אני מניחה שעוד יתאבדו בסופו של דבר בגלל הבלוג הזה.):

אני מזועזעת, כנראה מישהו ערך לי היפנוזה עם "לאישה" או שראיתי את ארנולד שוורצנגר בעירום.

וניתע מזועזעת, בדרכה שלה.

פאק איט, באמת יש לה שורשים בהודו.

עד לפעם הבאה!

אוליביה :]

אל אלוהים.

איך עברתי מעבר כזה חד? אני אומרת לכם, הבנות ב"ברבור" עברו שינוי פחות דרמטי מזה שלי.

נו טוב, אז אני מגזימה. הן עברו שינוי יותר דרמטי, אבל זה בגלל שיש להן מוח של פוחלץ ועל אחת כמה וכמה עם כל הסיליקון שדחפו להן לאף עכשיו.

אבל היי, זהו מקרה חריג.

תחשבו על זה רגע.

הנה קטע מהיומן שלי בשנה שעברה.

אזהרה:

הקטע הבא אינו מיועד לאנשים בעלי לב חלש

נשים בהריון

גברים בהריון

ילדי אימו קשוחים ואפלים (כמה אירוני זה לכתוב את זה דווקא בישרא. הבא נצחקק!)

אנשים מאוגרים שכלית שעלולים לחקות את הכתוב ואז להיות שטחיים כמו מגש במשך כל שארית חייהם, לסגוד לניקול ריצ'י ולקרוא לכולם "פר*ק*ם מסר*ח*ם" במידה ויתבקשו ללכת למפגשי ישרא. וזה, משהו, שאין ביכולתי לשאת עליו את האחריות, אלא אם ניקול ריצ'י תגלה לי איפה היא עושה את המניקור שלה.

אז, חבריה, להלן:

"...22:15 - אל אלוהים. מחר יש לנו מסיבה ממשש שווה במתנ"ס, וכאילו החבר שלי בא איתי לשם!! על כן אני ח-י-י-ב-ת עם ה' הידיעה להיראות הכי טוב בארץץ, כי אחרת זה יהיה ממשש לא טוב והכל.

אז הרמתי טלפון לההיא.

"הלוו?"

"היי, ההיא, מניינים כוסיתת על שלי?"

"מה את לובשת מחר נועה? כי אני ממשש לא יודעת. יש מצב שאת משאילה לי את החולצה האדומה עם הנצנצים הכסופים שלך?"

אוי לא, דווקא את זאתת תיכננתי ללבוש. עכשיו אבוד לי.

"אממ.. בכיף נשמה. מי מאפר אותך? אמא שלי התנדבה לאפר אותיי, כי היא ממששש מזדעדעת מאיך שאני שמה את הסומק לבצפר - "

אוקיי, קאט איט אאוט. זה מספיק. ותודה לאלוהיי הצנזורה!

עכשיו, מה יש לנו כאן?

חולצה אדומה ומנצנצת בכסף.

התעסקות מוחלטת ומוגזמת ומושחתת במראה חיצוני+איפור.

חברה אהבלה.

השתעבדות למראה חיצוני.

חבר, אבל חבר מושי מושלמי, מסוג אלו שרואים בטיילת במישור החוף ומשתוקקים לדחוס ללוע של קרפיון במעמקי האוקינוס ההודי.

אי לכך וכיוצא מזאת, אני הייתי פ-קא-צה. פ-רח-ה. כן כן, רבותיי, אני הייתי שיא השיטחיות - או לפחות ניסיתי להפגין שטחיות, כי כל החבר'ה מסביבי היו שטחיים עד כאב ואם אתה לא אידיוט, אז אתה לא מגניבב ואתה לא יושב בספסל האחורי באוטובוס  בטיולים השנתיים (ראו רשימה ^^) ולא יוצא עם מלכים נכתרים ונסגדים (אבי ביטר, למשל).

לפני שאתם מביעים דעה מפולפלת, אנא הביטו בקטע הבא שנכתב מאז המפץ הגדול עם גברת "אני-האקס-חברה-הכי-טובה-שלך-מאז-ששברת-לי-את-המסקרה" וההכרות עם "פריקיםם" כגון גברת ניתע, למשל (ראו ברשימה הלינקוקים ^^).

להלן:

"...ההתעסקות הזאת במראה חיצוני מראה את יכולות בני האנוש - רק רגע, אין להם יכולות, כי הם בני אנוש והם חסרי כל יכולת, חוץ מהיכולת להערצה עצמית מופרזת, טימטום עד כאב ובלונד פלטינה שצבע מיקי בוגנים.

אים לי בעייה עם אנשים דביליים, כל עוד הם שומרים את הוונאבי-אייקיו שלהם במתחם הגיים בויז ולעצמם, בטריטוריה הפרטית והמנצנצת שלהם.

מה הבעייה שלכם, פיפל?!

"היי נוע, מה העניינים? חבל שהפכת לפריקית ושאת כל כך מפגרת. ס-ל-מא-ת".

אוה, היי, זה נחמד. אולי תנסו גירסה כנה יותר, סטייל - "היי, נוע, את כל כך מפגרת ועלובה ונחותה" וזה יהיה שקסי.

אני ומאיו כמעט איבדנו את החניכיים מרוב צחוק על אוצר המילים האומלל שלהם. הם תמיד אומרות דברים זדוניים לחנונים, וכשפעם הגאון סיפר על התמכרות מסויימת, גברת אקס-בסט-פרינד (נקצר את זה לאקס) שירבבה שפתיים עצומות וציווחחה "אובססיביות, איזה מילה דפקת!!!" וכולן נמרחו על הריצפה וצחקו כמו חבורה של דובי גריזלי.

היי, הנה איפיון משעשע שלהם:

יש להם 'שין' ב'שעת השין' והם כל כך נרקיסיסטים שם.

יש להם את אותם בגדים, אותם תכשיטים ואותו משכל.

הם חיקויים עלובים אחד של השני והולכים תמיד בידיים שלובות באופנתיות ומצחקקים.

יש להם - "

צנזורה צנזורה, יחסינו לאן?

מה שאני מנסה להגיד כבר חצי שנה, זה שעברתי שינוי מאוד משעשע בחיי.

מפקאצה פרחה יצורה מהתחת וחסרת טאקט ל -

ילדה חביבה יצורה מהתחת וחסרת טאקט.

רק רגע.

נו טוב, מוטב שאני אשתוק עכשיו.

הנושא הזה עוד ייטחן בעתיד. אבל כמחווה לחבורת הפרחות חסרות המייבלין-ניו-יורק, הכנו מחוות הזדהות קטנה.

אך מה לעשות שהחיים טומנים בחיקם הפתעות לא קטנות, ואמא ממש מתחננת שאני אעוף לה מהפרצוף עכשיו היישר למקלחת *מייבבת*.

על כן, חבר'ה, המתינו ובקרוב תראו את הפוסט המדהים ביותר שנצפה אי פעם!

הטיפשי ביותר!

המזדהה-עם-פקאצות-על ביותר! (וואה, זה שיא).

להתראות חברים, הישארו במתח!

אגב, זרובבלה לשלטון.

אוהבת לנצח עם ליפסטיק במצח,

נוע'לה.