"אני בתוך המחלה הזאת שנתיים כבר, זה הרבה אבל אני יודעת שיש בנות (ואפילו בנים) שלמעלה מ10 שנים נלחמים במפלצת.

המשקל הכי נמוך שהגעתי אליו הוא 32 קילו"

המלחמה הנוראית, מתוך ראש1 בלוגים:

אני כאחת שנלחמת נגד האנורקסיה או כמו שאני קורא לזה "מפלצת", המפלצת שנכנסת לך בראש ולא נותנת לך לחיות.

אני בתוך המחלה הזאת שנתיים כבר, זה הרבה אבל אני יודעת שיש בנות (ואפילו בנים) שלמעלה מ10 שנים נלחמים במפלצת.

המשקל הכי נמוך שהגעתי אליו הוא 32 קילו. בכל השנתיים האלה אולי היתי בבית חודש. אני עוברת מאישפוז לאישפוז, אין אף אחד שיכול להוציא אותי מהחרא הזה, אולי באישפוז אחד אני מאושפזת 4-5 חודשים אני עולה ל- 40 קילו אפילו 43 ואז בבית אני יורדת עוד פעם ל35, זה לא כי אני לא רוצה להיות בבית, ההפך אני לא רוצה להיות בבית חולים. פשוט כשאני בבית חולים אני עולה כדי שישחררו אותי ואז אני יורדת, לא בכוונה אבל כך זה. עברתי בבתי חולים מי סורוקה להדסה הר הצופים ואז לולה בלאנק ואז לנס ציונה ואז לתל השומר ועוד פעם להר הצופים ובקיצר ביקרתי כמעת בכל בתי החולים שקימיים. אם לא אכלתי שמו לי זונדה וכשהוצאתי לעצמי את הזונדה קשרו אותי במשך 3 חודשים למיטה הכניסו לי את הזונדה ואם היתי צריכה לשרותים רק בליווי האחיות. כך חייתי במשך שנתיים. אבל פשוט עכשיו אמרתי לעצמי די. אני כבר כמעת חודש לא באישפוז ולא יורדת מ42 אני צריכה לעלות עוד ל50. אבל נתנו לי זמן. אני עדין נלחמת במחלה הנוראית הזאת הבל אני התחלתי בר להבין את הצד שרוצה להתאבק נגד זה.  

אני רוצה להגיד לכם שלצאת מהאנורקסיה זה הדבר הכי קשה שיש אבל הוא יכול להפוף להיות קל אם נלחמים בזה ונותנים את כל הכוחרצון לצאת מזה.