אתם מודעים לכך שמכל הפרעות הנפש הקיימות, אחוז התמותה מאנורקסיה הוא הגבוהה ביותר?.

זה מעציב אותי, המון קבוצות תמיכה אפשר להקים, לא פחות חשובות, תמיכה לחולי איידס וסרטן, תמיכה להורים עם ילדים אוטיסטים, תמיכה לאנשים שעברו התעללות במשפחה. המון קבוצות תמיכה, אולי אפילו אקים בלוג נוסף שיהווה קבוצת תמיכה לכל אחד שצריך זאת מכל סיבה שהיא הרי אם רק הייתה לי אפשרות לעזור לכל אדם בעולם ששרוי במצוקה, הייתי עוזרת לו בלי לחשוב פעמיים. לא פיה טובה, סתם בת אדם, בת אנוש.

הפרעות אכילה, למה זה כלכך חשוב לי? חשוב לי כי המחלה הזאת היא פרי בחירה. פרי בחירה של הנמצאים בתוכה, של אלו שנמצאו בתוכה. יש לכם בחירה. לחולה סופני אין בחירה, לאנשים שנולדו עם מום אין בחירה, לאמא שאיבדה את הילד שלה בתאונת דרכים אין בחירה. אין להם אפשרות לבחור, זה פשוט קרה, זה לא תלוי ברצון שלהם, זהו הטבע.

לכם יש בחירה. אל תשכחו את זה, אתם אדונים לגוף שלכם, אתם יכולים לבחור להתעלל בו ולשנוא או לטפח אותו ולאהוב.

לאדם שיקום מחר בבוקר ויגלה שנותרו לו ימים ספורים לחיות, אין בחירה. לכם יש את הבחירה הזאת, את הבחירה שהמוני אנשים לא זכו בה.

אנחנו יכולים לחולל שינוי, לכוון אנשים לבחור את הבחירה הנכונה, הבחירה בחיים בבריאות באושר ובאהבה.

חובתנו להאיר לאחרים את העיניים, לכאלו שמעדו, לכאלו שאיבדו תקווה, לכאלו שהחושך הוא האור שמאיר. בגלל זה כלכך חשוב לי, בעזרת הבלוג לכוון אותכם לבחירה הנכונה. לכם יש את האפשרות לבחור, תזכרו כמה אנשים לא זכו לזכות הזאת.

פשוט תזכרו.

פניתי לעיתונאים, לאתרים שונים שיעזרו להעלות את המודעות, שיפיצו את הבלוג. אף לא אחד חזר אליי, לא ממעריב ולא מידיעות, לא מנענע ולא מוואלה. שלחתי אימיילים לכל אחד ואחד. אפשר היה לפחות לשלוח אימייל בחזרה, אבל הזלזול הוא מילת המפתח.

תראו עד כמה האתרים והעיתונים לא מתעניינים בנושא, אבל כמובן שכשמחר עוד דוגמנית תמות על המסלול הם יעשו על זה חגיגה,

זה יביא להם קצת רייטינג. כל עוד הבלוג לא בתאוצה ולא "מבוקש", חבל לבזבז עליו את הזמן. את מי זה מעניין?

ראויינתי לפני שבוע, כמובן שלאחר הריאיון אף אחד לא חזר אליי ושום ריאיון לא התפרסם.

זה באמת לא כלכך חשוב. זה חשוב כשזה מביא רייטינג .

אני לא אשקוט עד שכל אדם שזקוק לעזרה בנושא יהיה מודע לקבוצת התמיכה הקטנה שהקמנו פה, היום זה לא מעניין אותם אבל מחר כשהבלוג יהפוך למשהו "פופולארי" כולם יקפצו על ההזדמנות. אז, לא. זה לא יקרה. אני לא מתראיינת יותר לשום עיתון ולשום כתב שזילזל בי עד כדיי כך שאפילו אימייל תשובה לא שלח לי.

מכירים עיתונאים? אולי קבוצות תמיכה אחרות שיתעניינו? תשלחו לי, תשלחו להם. אל תזניחו.

בתקווה שהפוסט הזה יאיר למישהו את העיניים,

פורסם בפוליטנט, לא להפסיק להצביע