את הסיפור הבא רשמה "בולימית" היא פרסמה אותו בפורום בתפוז.

אני בת 30 ישראלית שגרה בצפון אמריקה כ- 4 שנים.
אצלי הכל התחיל בגיל 16.
התחלתי דיאטה מבוקרת, ו"נעזרתי" בשיטת ההקאות.
כל החיים קיוותי שאני אהיה אנורקסית, רציתי להיות רזה רזה... לא כי אני חושבת שזה יפה, אלא בגלל הזכות שאני אוכל לאכול הכל... (מחשבה של שמנה).
אני מקיאה מגיל 16 לא באופן קבוע.
אני כל החיים הייתי שמנה, ואני מאמינה שאני אשאר שמנה עם ובלי הקאות.
כשאני מקיאה כל ארוחה, זה עוזר לי לא להשמין, אבל אני לא מרזה כמו שאני קיוותי.
השיניים נהרסו לי, אולקוס כבר יש לי, אני בחורה מאד עצבנית, ושמנה כבר אמרתי? (אני 1.68 ושוקלת 90 ק"ג),וזה אחרי כל יום במשך שנה שאני מקיאה לפחות פעם ביום) איך זה שאני לא רזה??? איך זה שאני לא אנורקסית???
אפילו בירח דבש שלי הקאתי.
היום אני נמצאת במצב שסוף סוף אני לא צריכה ל"דחוף" אצבע בכדי להקיא, מספיק לי רק לשחק בכאילו ואני כבר מקיאה, קרה כבר שהקאתי ללא שליטה, פשוט יושבת מול הטלויזיה, ומקיאה... מטורף, אה???
לפעמים אני מתעצלת, אז אני לוקחת שקית יושבת בסלון ומקיאה... ממש חולנית, נכון???
אני בהליכי גירושין מבעלי, שהיה מודע לבעייתי, אבל בחיים לא דיבר איתי על זה, אמר לי פעם אולי פעמים שזה לא נורמלי וזהו.
המון פעמים ראה אותי מקיאה בתוך שקית וחוץ מלהגיד איכס הוא לא עשה כלום.
אימי ידעה בנעורי שאני מקיאה אבל גם היא חוץ מלהגיד לי שאני יהרוס לי את הקיבה לא עשתה כלום.
השיטה הכי קלה בשבילי להקיא, זה להתקלח (במקלחת לא אמבטיה), ולהקיא לא אכפת לי שכל הקיא עלי, אני במילא שוטפת את עצמי לאחר מכן. שטיפה קטנה למקלחת ואין שום סימן.
לפני כשנה הייתי בהריון וגם בזמן הזה הקאתי, המחשבה שלי באותו הזמן היתה במילא בהריון מקיאים אז.... אני עושה את זה במכוון, אז מה....
אחרי 10 שבועות עברתי הפלה טבעית, ואני לא רוצה לחשוב על זה שאולי אני גרמתי לעצמי ולבעלי את זה בגלל ההקאות.
אני לא מבינה איך זה, שאני מקיאה כל כך הרבה שנים ואני עדין כל כך שמנה.
לפעמים אני מנסה להפסיק עם זה, ולהתחיל דיאטה מבוקרת, אבל מהר מאד אני משלבת את ההקאות בתוך הדיאטה, וזה מה שגורם לי להרזות יותר, אבל זה גם גורם לי לזייף בדיאטה הרגילה.
אני אף פעם לא הרעבתי את עצמי, כי אני אוהבת לאכול.
אני בחורה מאד יפה, ומחזרים תמיד היו לי.
אבל יש לי בעיה, אני שמנה!!!
מה לעשות???
אני יודעת שאני נשמעת מאד מאד מבולבלת, כי זה הפעם הראשונה שאני מוציאה את זה מהלב, למרות שלעולם לא הסתרתי את זה מאף אחד, תמיד סיפרתי שאני מקיאה, לא הקאתי בסתר.

תמשיכו לשלוח סיפורים, תמשיכו ואל תפסיקו!

יש לכם את היכולת לעזור, תעזרו איכשהו.

לינט.