"רציתי לאכול. ולהיות כמו כולם. ולא שיעירו לי על זה.

שיכריחו אותי לאכול, ושיאיימו עליי, ילדה בת שמונה שלא מבינה כלום מהחיים שלה- לכלוא אותה במוסד סגור עם זונדה בגוף.

ולא אהבתי. פשוט לא אהבתי. אי אפשר להכריח מישהו לאהוב משהו, אפילו אני ניסיתי ולא הצלחתי."

ענבר רושמת:

פורסם בפוליטנט שוב, תצביעו, תצביעו, תצביעו. יותר אנשים יקראו את זה.

מישהו יודע מה זה?

"חשוב לציין שהסביבה לא העליבה אותי אבל היו מסרים נסתרים שפגעו בי, ומהמשפחה גם.

וגם נכנסתי לדיכאון והתחלתי לחתוך ויחד עם זה האנורקסיה."

Silence.Girl  מספרת:

אז זה התחיל לפני שנה

אף פעם לא הייתי ממש שמנה, אבל גם לא הייתי רזה .

ושנה שעברה, שנה עמוסה [כיתה ח'.] המון התעסקות בגוף, בנים, חבר'ה, וכו'.

אני, החלטתי שאני שמנה. ובגלל זה לא היה לי חבר המון זמן, ואני צריכה לרזות.ועכשיו. מהר.

זה התחיל בצימצום ארוחות, לא אכלתי כבר בוקר, ערב, בצהרים היתי אוכלת סנדוויץ' + במבה לערב, או בקבוק מים גדול.

ולאט לאט הגעתי למצב שלא אכלתי, כלום.

אמא התחילה לדאוג אבל כמו הכל, זה עבר.

חשוב לציין שהסביבה לא העליבה אותי אבל היו מסרים נסתרים שפגעו בי, ומהמשפחה גם.

וגם נכנסתי לדיכאון והתחלתי לחתוך ויחד עם זה האנורקסיה.

עם עזרה קצת מהסביבה ,חברה טובה החלטתי שאני חוזרת לאכול.כמובן שצריך טיפול מקצועי, וזה לא עזר טיפול "חברתי".

התחלתי אולי לאכול, אבל גם התחלתי להקיא.

השנה, אני עוד נאבקת בבולמוסים של הקאות, אני אוכלת משהו וחושבת על לרוץ להקיא,

הגובה שלי הוא 1.60 ואני שוקלת 48.5 .

אני לא מסוגלת לחשוב על משהו אחר חוץ מלהקיא, ועל כמה שאסור לי לאכול ככה וככה, וזה מחלה.

בנות,

תעשו טובה לעצמכם ואל תיכנסו לזה! אתן מרגישות לא טוב לגבי עצמכן? דברו עם חברות/חברים/הורים/מורים/יועץ/ת.

תעשו לעצמכן ככה רק טוב .

אני מתכוונת לבקש עזרה בקרוב,

אני אעדכן.

מתמודד\ת או התמודדת עם הפרעות אכילה? רוצה לספר לנו על מה שעברת, על הנזקים שנגרמו או על איך שהצלחת לצאת מזה?

אמא, הבת שלך אנורקסית? איך אתם מתמודדים עם זה בתוך המשפחה?

תשתפו אותנו,

*בבקשה ציינו גיל וכינוי!

לינט.

את הקטע הבא פרסמה גל שזיפי בת 30 ב-nrg לפני 6 שנים בידיוק.

"אני רוצה לחיות, אני לא רוצה למות, אבל היום אני מרגישה ממש כמו זומבי. אני מתחננת. חוסו על חיי", כך אומרת בייאוש גל שזיפי, בת 30 מקריית­חיים, הסובלת מאנורקסיה ושוקלת כיום 27 ק"ג בלבד.הרופאים הגדירו באחרונה את מצבה של שזיפי כקליני, ואמרו לה כי היא נמצאת בסכנת חיים אם לא תעלה במשקל תוך זמן קצר."גל היתה תמיד ילדה יפהפיה, ממש דוגמנית. עקבתי אחריה לכל מקום ­ וגם בגיל 12 לא נתתי לה לחצות מעבר חציה לבד", סיפרה אתמול אמה, קלרה.האם סיפרה כי בתה עשתה בוק צילומים אצל עדי ברקן כשהיתה בת 17, ושנה אחר כך התגייסה לצה"ל ושירתה כמד"סית. בימיה הטובים ביותר שקלה בתה כ­50 קילוגרמים.אבל אז החלה המחלה. בהידרדרות הראשונית של גל הבחינו בני משפחתה כאשר שבה מטיול לארצות­הברית, במהלכו איבדה שבעה קילוגרמים ממשקלה. "לא היה לי זמן לאכול", הסבירה אז להוריה.בארץ המשיכה שזיפי לרדת במשקל, ואף אושפזה מספר פעמים בשל כך. בינתיים, היא סיימה תואר ראשון באוניברסיטה וגם החלה ללמוד לתואר שני, ובמהלך הזמן הזה הכירה את בן זוגה, ואף התחתנה עימו. לאחר כשנה וחצי של נישואין נפרדו השניים.בשלב זה החריפה מחלת האנורקסיה של גל. היא איבדה משקל במהירות, אושפזה בכפיה ­ והעלתה והורידה ממשקלה בקיצוניות. לפני מספר חודשים החריף מצבה עוד יותר, וכיום היא שוקלת 27 ק"ג בלבד."כל מה שאני מבקשת הוא מקום שבו אוכל לקבל השגחה רפואית צמודה 24 שעות ביממה ולהעלות במשקל", היא אומרת, "מקום שיוכלו לטפל בי ולדאוג לי. לא ידוע לי על מקום בארץ בו מטפלים באנשים במצב שלי. אל תוותרו עלי כל­כך מהר. אני קוראת עיתונים, אני צופה בטלוויזיה. אני מעודכנת במה שקורה. אני יודעת שבארץ מתרחשים דברים הרבה יותר חשובים ממני, אבל אני בת 30 בסך הכל ומבקשת שיחוסו על חיי"."יש לי עוד הרבה לתרום לבנות אחרות. שיראו לאיזה מצב אני הגעתי. אפשר עוד למנוע את זה".

אני לא יודעת מה עלה בגורלה, עברו 6 שנים ואני מקווה שהיא יצאה מזה והיא איתנו היום.

אף אחד לא צריך להגיע למצב שבו הוא נמצא עם רגל אחת בתוך המוות ובמקרה הגרוע יותר עם שתי הרגליים.

בבקשה תמשיכו לשלוח לנו סיפורים, אל תתביישו, תשתפו אנשים אחרים שיירתעו מלהכנס לדבר הנוראי הזה ואם אתם עדיין בתוכו תשתפו גם בשביל לקבל תמיכה. אני והגולשים תמיד פה.

לינט.

אענה לתגובות בהקדם.