I may be mad
I may be blind
I may be viciously unkind |
| 6/2006
ונדמה לי שבכיתי, ונדמה לי שעכשיו מצטיירת לי, מתבהרת לי תמונת מצב
היום עזבתי את הדירה הראשונה בחיי.
הדירה היחידה מכל הדירות סביב, שהגינה שלה אפורה ונשכחת.
פעם, בהתחלה, באו חברים ועשו לי דשא ואדניות של נענע שהייתי גאה להוסיף לכוס התה הקבועה של ד' השכנה.
חוץ מזה הכל ממש אותו דבר, שורות שורות של שכפולים גנטים של אותו הבית.
הדבר הראשון שפוגשים כשנכנסים זה המטבח. כלומר תירוץ עלוב למטבח. חתיכת שיש מנומר, כמו שיש לסבתות בבלטות, ובו כיור וגז להבה אחת.
הדלת הצמודה למטבח הובילה לשירותים ולמקלחת וזה משונה בדיוק כמו שזה נשמע.
בהמשך סלון קטן שמעולם לא היו לו ספות וכל אורח נאלץ להתנדנד על כסא תלמיד, עם רגל שלוחה קדימה, נשענת על שולחן איקאה בצבע כחול.
מיטה זוגית גדולה שתופסת את כל "חדר" השינה, מונעת מדלת הארון להפתח עד הסוף.
ובאמצע של הכל תמונה ענקית של זוג עיניים, משקיפות מבעד למסגרת כחולה.
לפחות פעם בשבוע, הייתה אזעקה. ותמיד ב 5:30 לפנות בוקר. מן טיימינג משונה או השכמה קבועה של לוחמי החופש.
הייתי מתגלגלת בעיניים עצומות, מלופפת פוך כבד, מתחת למיטה, מדליקה טלוויזיה כדי לגלות שזה שאני מתחת למיטה ב 5:30 לפנות בוקר לא מעניין אף אחד.
מדי יום שני נוסעת לקיבוץ השכן, שותה בירה, מחבקת חברים.
מדי שלישי מנקה הכל. גם מתחת למיטה ומאחורי השידה.
ככה כבר 3 שנים.
בתקופה האחרונה כמעט שלא הגעתי לשם, תמיד היה לי תירוץ להתחמק.
פעם זה שיעור שהחל מאוחר ופעם זה שיעור שאפשר להבריז ממנו, הפעם האחרונה הייתה רכב לשבועיים עם דלק על חשבון הברון מה שאיפשר נסיעה הלון ושוב כל יום.
היום לא הייתה ברירה.
מפרקת ארונות, מסירה מראות, עוטפת צלחות, מלפפת כבלים, מעמיסה ארגז על ארגז על שקית על שקית, וכל הזמן הזה, העבודה הזו לא מרגישה פרידה. רק ניקיון יסודי וזיעת מאמץ.
לא מתרגשת לעזוב את החדר הקטן, את הדשא שהקיף אותו, את נדנדה הבודדה במרכזו.
רק אורזת כמה שיותר מהר ובקופסאות מסודרות.
רק שהכל היה נקי, כשכל הארגזים מסודרים ברכב והמראה קשורה היטב לגג,
ואני ישבתי במרכז החדר שהזכיר חשפנית קשת יום שהסירה את חזיית הפייטים שלה ועליבות שדיה מתגלה לכל, ש' הגיע לקחת את המפתחות.
ש' הוא ג'ינג'י מקסים עם מבטא ארגנטינאי כבד שליווה אותי מתחילת הדרך ועד סופה עם כמה תיקוני צנרת באמצע.
הוא הזכיר לי, למרות שאני עוזבת, לא לשכוח להגיע ב18:00 לפאב כי עושים צ'וריסוס לכבוד ארגנטינה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
