I may be mad
I may be blind
I may be viciously unkind |
| 7/2006
עייפות
איזה מעייף זה להכנס ביום נוטף לבה למקלחת נוטפת מים, לקרצף כל חלקה, למרוט שיערות.
מעייף להחליף 3 שמלות ואז לחזור לג'ינס הכחול הבסיסי שלי, הגופייה וכפכפי סיני שלי.
מעייף לצאת חזרה לחום, ברכב הקטן ושבור-המזגן שלי אל בית קפה מלא בוהמיינים (מילה ישנה לאנשים החדשים) שהם בעצם יאפים במסווה.
מעייף נורא לפגוש אותך, רצוץ כמעט כמוני ולהזכיר לך שאני לא אוהבת קפה.
כמעט מתיש לנהל שיחה שנונה איתך, לזרוק לך כדור מסובב ואתה מגרד בראש ותוהה מה לעשות עם זה.
זה מעייף להכנס לשביל שיחה שמוביל לויכוח מעניין רק כדי לגלות שאתה חסר סקרנות, חסר סבלנות, מהבחורים האלה שאומרים "זו הדעה שלי, וזו הדעה שלך, חבל על הויכוח ממילא לא נסכים."
כמה מעייף לשבת מולך ולשתוק כי קטעת באבחה רצף מעניין של דו שיח.
וכמה מעייף זה לשבת איתך באוטו, לתת לך את הזמן לאגור אומץ ולקרב שפתיים לשלי ולגלות שאין ביננו שום סינכרון.
אתה איש של לשון ואני בחורה של שפתיים.
התעייפתי. הלכתי לישון.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
