מרוב כל העומס והלחץ אני מרגישה כאילו כבר יש לי יבלות במוח.

חצי מהזמן בשיעורים עובר עליי בבהייה במורה, שחושבת שאני מקשיבה בתשומת לב כשבעצם אני רק מנסה בכל כוחי לא להרדם.

ושוב חזר הלחץ התמידי הזה של הבגרויות, כמו ענן שחור שרובץ תמיד מעל הראש, רק מחכה לרגע הנכון להכות בברק.

(אוקיי, אז יצאתי טיפה דרמתית.)

אני חוזרת כל יום הביתה ב-6 וישר נסגרת בחדר ועובדת על שיעורי בית.

ההורים שלי אשכרה מודאגים לגבי כי אני שקטה שלא כהרגלי.

טוב, ננסה להעלות נקודות חיוביות..:

היה נחמד לפגוש את כולם (:

אה וגם לחזור לשיעורי אומנות (התגעגתי לזה כ"כ).

עוד מעט אני כבר צריכה ללכת... יש לי ספורט על הבוקר (איזה אושר).

ואחרי זה שעתיים תנ"ך - שזה בעצם שעתיים של השלמת שעות שינה :)

Have A Nice Day