45 דקות המתנתי היום בתחנה של האוטובוס.

40

וחמש.

ארבעים וחמש.

א ר ב ע י ם וחמש.

חשבתי שאני מתה.די! אי אפשר לתאר איזה סיוט זה! וגם היה קר! וירד עלי גשם! ואז הגשם התחזק! והיה לי בריסטול לבן ביד, שהלך קפוט בגלל הגשם! והיה לי תיק כבד! ולא היה לי על מה לשבת, כי המושב של התחנת אוטובוס, לא זאת בלבד שהוא עשוי ממתכת, לאות ולהתחשבות בישבני האנשים האומללים הממתינים לאוטובוס, גם היה מלא מים, בגלל שמהנדסי העירייה המופלאים, החליטו לקמץ ולחסוך גם בגג של תחנת האוטובוס, וכך כל המים נכנסו לתחנה וכבר עדיף היה פשוט לעמוד מחוץ לתחנה.

אאאאאאאאאה!

ארבעים וחמש דקות.

ראבק, חשבתי כבר כל מחשבה שחשבתי עליה אי פעם, פעמיים.

 זהו,החלטה לשנה החדשה: אני שונאת את אגד.