welcome to my life

מה שנותר הוא להביט בשמיים ולנסות להבין,

למה שהכל אמור להיות כל כך מושלם משהו חסר

והמשהו הזה כל כך גדול לפעמים.

כי למראית עין כל הקרבות עקובות הדם שלי עם עצמי, הסתיימו, נותר רק השקט, כן זה שבא אחרי הסערה.

אבל למה הסערה נשארה בתוכי?

אני כל הזמן חושבת מה זה הדבר הזה שמפריע לי, מה מפריע לשקט שלי, כי בעצם הכל אמור להיות כל כך טוב...

"אתה לא מסוג האנשים שנפתח בקלות ששמח אין לי שום בעיה עם זה שעכשיו אתה בורח אבל אם תחזור תזכור שאני תמיד נמצא במקום שלי נמשיך מאיפה שהפסקנו עכשיו לגלגל את החלום"

              -איפה הילד-

לספר או לא לספר?!

ריקוד בזריחה

הנחת רווחה

מבט לעייניך, הרוח קרה

ואיך ושאת צוחקת

זה נדיר בעיר הזאת...

בבקשה תתני לי תריקוד האחרון

והמים זורמים

בלי מנוחה

כבר עולה השמש

עכשיו כבר מחר

הזריחה מסתיימת בשמש גדולה

ואני ואתה נרקוד עד המחר הבא

-עמית-