איך שהשעונים מתקתקים הדברים מתעופפים והחתולים מיללים, העונות מתחלפות האנשים משתנים והכל זורם בקצב הסמבה...
איבדתי את כולם כבר ממזמן נראה לי.. איפשהו שם באמצע דצמבר.. ב20 כמדומני.. באותו היום ניתץ פיני וכל מה שחשבתי שקיים הפסיק להתקיים באותו הרגע ממש..
ואז, התחילה מציאות חדשה שונה לחלוטין.. מציאות ששוררת כבר 3 חודשים עוד מעט.. ומשאירה לי פחות או יותר15 חודשים לסיום ה'תרגיל' הקטן שלי ושל צה"ל... חברות של ממש...
כלכך הרבה דברים חדשים שפשוט חולפים לידי כמו כלום.. המציאות הירוקה תופסת חזק...
למעשה, לא
הלוואי שהיתה מציאות ירוקה.. זה אומר פחות זיהום.. יותר ירוק.. ואני לא מדבר על כסף.. 
אבל אסור...
ואם כבר ירוק... אני צריך לקנות לעצמי לטאה או 2, לא לא.. בעצם.. להוציא אישור עבודה.. לבקר את גולן וחוותו שאי שם בצפון ולקנות לטאות.. ואם אפשר אז גם להגניב זיקית או 2 למרות שהן לא חוקיות.. הן קיימות בארץ.. בכל מקום.. ומאז אותו יום גורלי בו פגשתי את ליזי אני מחפש בכל שיח בחצר, בשכונה ובאיזור בכלל אחר לטאות.. עד כה ללא שום ממצאים....
מה שמזכיר לי שמצאתי את הכומתה שלי ואני יכול להפסיק להסתובב עם החתול המת שמצאתי בבסיס...
וואו, זאת יכולה להיות אחלה עבודה בפוטושופ!
יהה!
מחר יהיה לי מעניין!..
ואחלה תחפושת לפורים!
עכשיו צריך רק חתול ג'ינג'י... מממממ....
עכשיו לנושא קצת יותר רציני...
את חייבת להרשות לי!
עד כאן.
להת'
אני פיסלתי לאייל שהשתחרר (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
