החיים תחת משטר רודני

10/10/2005 17:36:00

הכשרה צבאית זה טוב ומוי ביאן, אבל הפרובלמה היא - כמו שיודע כל מי שצפה בסרטי "רמבו" או, גרוע מזה, בזבז חודשים יקרי-ערך מחייו בבה"ד 1 – שלפעמים זה פשוט יותר מדי: המיליטריזמוס משתלט על כל חלקה טובה באישיות, ואתה מוצא את עצמך מתעורר באמצע הלילה עם מצ'טת קומנדו בין השיניים, שטוף זיעה קרה וחלומות-פלאשבק מבועתים על מומחה העינויים של הויאט-קונג, שמחייך אליך בסיפוק כשבידיו מצבטי-חשמל (או, לחילופין, מ"כ שמחייך אליך בסאדיזם כשבידו סטופר). אי, גם הגנרליסימו, למרבה הצער, סובל מן התופעה. למרות שמירתו המדוקדקת לא לסטות באימוניו מסרגל המאמצים הקפדני, ניעור הוא מדי פעם בפעם באישון ליל, בנדנה למצחו, פסי הסוואה שחורים על לחייו ותחמושת מלאה בחיתוליו, ומפליא להשתמש בארסנל הקומבאטאדורס של ג'ונגל הלש"ב.

ראשית חוכמה, צורח הוא את צרחות הקרב במלוא הגרון (ארור לנצח נצחים ברבריטו הסטופידו שנתן לו במתנה קלטת של "ברוס לי, אגרוף הזעם"!), בעודו משליך מן המיטה את הכסתות, הכריות והשמיכות. לאחר שהשטח מחושף, תופס הוא את בקבוק הלצ'ה, עוצם עין בלתי מכוונת, מיישר כוונות, משאיר נימה לבנה ו... מטיח את הבקבוק המלא בכל הכוח על הנתין הרצוץ התורן אשר מתרוצץ לפניו אנה ואנה כברווזיטו במטווח. ואם כל זה לא מספיק, ועדיין נחה עליו הרוח, יקרע הקומנדנט הזעיר את חיתולו התפוח מבין רגליו, יבחר את המטרה האפקטיבית ביותר - בדרך כלל שולחן האוכל, ויבצע ירי תלול-מסלול של פצצת הסירחון המתקתקת (ויש הנשבעים כי תוך כדי כך שמעו אותו סופר לעצמו בלחש: עשרים ואונו, עשרים ודוס, עשרים וטרס...).

אולם, אין טוב בלי מאלו ואין רע בלי ביאן, כמו שלמדו המורדים על בשרם לפני כשבוע. בשעת חצות פרשו הם למיטתם, עייפים מעמל יומם, אולם ניעורו חיש שלוש שעות מאוחר יותר לקול צווחות רמות ומבוהלות. רצו שניהם טרוטי עיניים אל הגנרל, אולם למרבה ההפתעה לא בקעו הצווחות ממנו אלא מבן-מיעוטים צעיר ומבועת אשר היה כבר בתהליך נסיגה מזורז מן הבית דרך החלון הפתוח; מכף רגלו השמאלית, יכלו להבחין הרבלדוס, זב דם אשר הגיע ככל הנראה מאצבעו שנופצה ע"י בקבוק חלב כבד שהוטח עליה בכיוונון ישיר וקטלני. מכשירי החשמל, אותם התכוון בן-הבסטרדו לקחת עימו, נשכחו מאחור, וחיפוש מדוקדק העלה שהדבר היחיד שנעלם היה ארנקו של פבלו ובו רשיון נהיגה (פג-תוקף), קונדום (כנ"ל), תעודת זהות (תמונה מכוערת) וארבעה עשר שקלים חדשים.     

אאורה, קומפניירוס, יצאנו בזול, חוץ מהשוטר אזולאי מיחידת CSI קרית-מלאכי שהגיע למחרת וטינף את כל הבית באבקת טביעות אצבעות שחורה. כולם בריאים ומאושרים, ומה עוד אפשר לבקש בעונה זו של חשבון נפש והתחלות טריות? אז נאחל לכולם שנה טובה ומתוקה, יומולדת שמח לילידי יום כיפור, למי שמחפש אהבה – שימצא כבר, ולכל אלו שרוצות שיפטרו אותן מהעבודה – אתן יודעות מה ג'ורג' קוסטנזה היה עושה, אז קדימה.