21/10/2005 11:00:00
נד-נד, נד-נד
רד עלה, עלה ורד
שים ראש על הכר, עצוֹם עיניים
אמא מכסה בווילון את השמים
עלה ורד, הוא נושם לו חרש
קפיצי המיטה מנגנים לו שיר ערש
נום, גוזלון, זמן לישון עכשיו
לחייך במתיקות ולחלום על חלב
נד-נד, נד-נד
אבא עולה, אבא יורד
תישן, מתוקון, חצי שעה לפחות
אמא ואבא עושים לך אחות.
הקטע הקודם נכתב לפני כשישה חודשים, עוד בטייוואן, ונאסר לפרסום מטעמי טפו-טפו: קודם כל מחשש שהדרך תהיה ארוכה וקשה כמו בפעם שעברה, אך הפעם, לאושרנו הגדול, הצלחנו בניסיון הראשון (אולי תודות לגלידת התה הירוק? לקונפוציוס הפתרונים). אח"כ, מחשש לבריאות ההריון, וכאן כבר התגודדו עלינו מרפי ופורטונה יחדיו ועוד הביאו חברים מהשכונה. ששת החודשים שחלפו היו מלאים בתסמונות אקזוטיות, תרופות ובדיקות אינספור, רופאים שלעומתם ד"ר נקומבה המסאי הוא סמל התבונה והרחמים, ובחילות והקאות בכמות שלא היתה מביישת גם את הילדה מפולטרגייסט בהפלגה טרנס-אטלנטית סוערת.
אבל עכשיו, טפו-טפו, מותר כבר לספר, ואפילו להתגאות, ולכן קבלו במחיאות כפיים סוערות בהופעת בכורה עולמית: הרודניסימה!

טפו טפו. טפו