| 6/2006
שבת בבוקר, יום יפה
10/12/2005 09:52:00
ויהי היום יום שבת קודש ומנוחה ליגע, ויעור הגנרליסימו כרגיל בשעה חמש אפס אפס ויצרח עד מאוד, ויערום כריותיו כסולם ויטפס עליהן בחוזקה ויקפוץ החוצה מעל סורגי מיטתו. ויתנודד לעבר מיטת הוריו, ויחמוק פנימה אל בין הכסתות, ויחפון כף עץ כבדה אותה הכין מבעוד מועד ויניפנה לכל עבר וינפץ גולגלות הוריו הנמים תוך צהלות שמחה וששון לרוב ויעורו בבהלה ויפוצו לכל עבר.
ויהי כאשר יקומו פבלו וחואניטה טרוטי עיניים ומסכנים, ויכינו לגנרליסימו בקבוק חלב כאשר אהב, והנה עולה צחנת הקקי אשר התבשל כל הלילה עד לב השמיים ויהי החיתול כבד מאוד מאוד. ותחל חואניטה במלאכת החלפת החיתול, וישמן ישורון ויבעט, וישתחרר מן האחיזה ויטול החיתול הכבד כמוצא שלל רב ויניפנו מעל ראשו בחיוך רחב וירוץ במעגלים בסלון תוך שחרור נתזים שהשתיקה יפה להם. ותחרד חואניטה ותרדוף אחריו במעגלים, ותשיגנו, ותיקח החיתול ותכרע ברך לנקות בדי עמל את השטיח, ויפתח הגנרל את בקבוק החלב וישפכנו על עצמו ויהי לבן מכף רגל ועד ראש, ויחמץ, ויהי מדשדש בכל הבית ומותיר עקבות חלב באשר ילך.
והנה לאחר הדברים הללו ותיכנס רוח עיוועים ברודן, ויהפוך לשד טזמני, ויאכל את האותיות 'מ' וגם 'א' ממקלדת המחשב, וימצוץ בטריה 9 וולט וינשכנה בחוזקה ובתאווה רבה, ויפתח המקרר ויזרוק בחפץ לב מכל הבא ליד, וימרח פרצופו בסלט חצילים במיונז, ותצא הפרשדונה. ויאמר פבלו, תארזי את הילד, אנחנו נוסעים לאמא שלי, ותען חואניטה, השתגעת, שש וחצי בבוקר יום שבת, ויחרה פבלו, לא מענין אותי כלום, יען כי עייפתי כבר עד למאוד.
ויהי בהגיעם למחוז חפצם, ויצלצלו בדלת זמן רב, ותפתח הסבתא זועפת, ותלתליה סתורים עד מאוד, ובראותה את נכדה האהוב אורו פניה, וישמח הרודן מאוד גם הוא ויפיל מן השולחן קערת זכוכית ענקית ויקרה להחריד, ותתנפץ לרסיסים, ותאמר סבתא, לא נורא, זה בסדר, הקערה במשפחה שלי רק מאה ושלושים שנה. ויחל פבלו במלאכת הטיאטוא, ותצרח חואניטה מלוא ריאותיה : הפרד את רסיסי הזכוכית מן הפוטפורי אשר בקערה! ויען פבלו הן, ותחזור חואניטה על הציווי פעמים רבות עד אשר היתה המילה פוטפורי לפבלו לזרא. ותעל שוועתם השמיימה, וידברו לאמור: אלוהי ישראל צבאות, אתה שהוצאתנו מטיוואן ביד חזקה ובזרוע נטויה, לא תעשה איזה מערוף, ותחוס על עבדיך?
וישמע אלוהים תפילתם, ויפל תרדמה על הננס, וישבו פבלו וחואניטה אל סיר הבשר אשר לסבתא. ויברכו "ברוך אתה ה' בורא גן הילדים השומר על רודנים משמונה עד ארבע".
ויהי בצהרי היום, ותלך חואניטה לבדוק את ננסה אשר אהבה עד מאוד, ותרא כי ישן הוא בשלווה, וכל חיוכו המלאכי אומר: חכו חכו, אני מכה אתכם בשוטים, והיא תכה אתכם בעקרבים...
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
