והקליפ נפלא גם כן. הוא עשוי כולו מפלסטלינה! איזה אדיר?
בקיצור
היה דיי טוב בהגשה של חנוכי של האיור של ה"כעס" (להזכירכם-היינו צריכים לאייר את אחד משבעת החטאים)
אחרי שהוא בא כרגיל, עשה סבב והסתכל על כל העבודות-הוא התחיל את הביקורת מהעבודה שלי
לקח את הדיקט שהצגתי מתחת לעבודה שהדפסתי ושאל איך עשיתי את זה
אמרתי שעם אקריליק ועפרונות
בגלל שהוא ראה עד עכשיו רק עבודות שעשיתי במחשב (גם בקורס מבוא לקומיקס בשנה שעברה)
הוא שאל אם זה משהו שאני עושה הרבה ואמר שיש בזה משהו יפה שזה ידני וחומרי כזה עם הטקסטורה של הדיקט
ההערה היחידה שלו היתה שהנחשים צריכים יותר פוקוס ושצריך להיות יותר קונטרסט, שיראו יותר ריאליסטיים, אם כבר הלכתי לכיוון הזה.
וזה ציור שעשיתי בכיתה תוך כדי הביקורת
את החלק התחתון דיי השלמתי מהדמיון ודווקא אסף יצא דיי דומה
ואלכס יצאה ממש דומה
עוד תמונות מאותו יום, שתגל צילמה
השומר החמודי שתמיד מציע לנו כוס תה לפני שאנחנו יוצאות משנקר בערבים הקרים ואנחנו אף פעם לא מסרבות כי למה לא למרוח קצת את הזמן
כשבבית מחכים מלא שיעורים?
גם תמיד יש לו סיפורים מצחיקים והוא ממש נחמד. אני ואלכס קנינו לו פקעת אפרסק לתה כשהיינו בדיזינגוף
שבוע שעבר עשינו עבודת כיתה שוב תוך כדי שהוא דיבר עם כל אחד אישית על הסקיצות לתרגיל הבא
הוא אמר לנו להביא צבעי מים לכיתה ואחרי שהוא הראה לנו עבודות של מוחה שהוא קורא לו מוצ'ה (הנה עבודות של מוצ'ה, שמשום מה אתם מתעקשים לקרוא לו מוחה)
ואז נתן לנו משימה לצייר מישהו מהכיתה כמו דמות ממחזה והוא רצה שהדמות תהיה יחסית ריאליסטית והרקע שטוח
ציירתי את תגל-החלטתי להישאר עם הדמות שהיא כי היא גם ככה כבר זמרת ויש לה את החיבור למדבר כי היא מהדרום וילדת טבע כזו
חעחע צילמתי אותה עם צלחת חד פעמית בשביל רפרנס לתנוחה
ירדן: "אסף, מותר לעשות בפורמט יותר ארוך, נכון?"
-"בטח, כמה שיותר ארוך יותר טוב"
אז עכשיו עושים איור לפוביה. הוא נתן לנו לבחור בין 7 פוביות
נמשכתי ישר לפוביה ממים/טביעה. זה פשוט מעניין אותי חזותית לצייר מים.
הדגש הוא על צבעוניות חזקה-שילוב של שני צבעים. שוב שברתי תראש ולא הרגשתי שעליתי על משהו שמצא חן בעיני אבל הפעם פשוט ציירתי כל מה שעלה בראש והבאתי לו הכל כי הוא תמיד מפתיע פתאום ואומר שהוא אוהב משהו שבכלל לא חשבתי עליו כאופציה
והוא באמת התייחס רק לדימוי של הבחורה עם האקווריום על הראש ואמר שהוא מעניין
וגם הוא אהב את הטכניקה במחשב והצבעים ואמר שצריך אולי רק לחדד איך זה בדיוק פוביה ממים ומה הסיטואציה
וחוץ מזה יש מישהי בכיתה שעשתה בדיוק את אותו דימוי של איש עם אקווריום על הראש-אמנם היא לקחה את זה לכיוון הומוריסטי
ויש לנו סגנון ממש שונה אבל עדיין זה מבאס.
אז מאחר ויש עוד שיעור סקיצות ניסיתי כיוונים קצת שונים
אני דיי מחבבת את זה-
אני רק ממש לא יודעת מה הוא יחשוב וכמו שאמרתי הוא יכול הפתיע ולהגיד משהו כמו שהדימוי עם האקווריום יותר טוב
אבל נקווה לטוב! ממש בא לי לצייר את זה. מין הסתם צריך להקצין ולשנות כמה דברים אבל בא לי על זה.
אנימציה
הנה אנימציות ידניות של שקים שעשיתי באנימציוש
זה בעצם חלק מניסיון שבסוף לא הגשתי כי עשיתי מחדש.
זה היה אמור להיות שק עצבני אבל זה היה כל כך קשה ואולי עשיתי טעות שבחרתי לעשות אותו קופץ בעצבים
אבל בראש ממש ראיתי את זה.
פשוט במקרה של שק בלי פרצוף או ידיים ורגליים הייתי צריכה לבחור תנועה קלה וברורה יותר
וזה השק השמח שלי שממש התלהבו ממנו
וזה התרגיל הכי ראשון שעשינו-את הדמות שלנו מתעטשת
אחרי הצלחת התרגיל שלי באנימציה כמה אנשים מהקבוצה באו אליי ושאלו אותי איך אני עושה את זה
איך אני יודעת איזה תנועות לעשות ואיך אני יודעת כמה זמן ופריימים זו כל תנועה
כאילו ניסו לנתח איך לעשות את זה אבל מה זה לא ידעתי מה להגיד להם חוץ מכמה טיפים כמו לצייר את זה קודם ממש גס כזה
בלי להתחייב לציור ויותר לתאר את התנועה ולצייר את זה כגוש. הבעיה היא כשמציירים את הפריימים שצריך לזכור שזה חלק מאנימציה
ובגלל הנטייה שלנו לציור לפעמים קצת שוכחים ומתחילים לצייר ולהתייחס
לפריים כציור -שמתי לב שאני עושה את זה וזה מפריע לי להתמקד בתנועה.
וואלה, זה היה תרגיל הרבה יותר קשה משציפיתי
לפני ההגשה נשארנו תגל, ורה ואני שעות בשנקר בשולחנות האור ועבדנו על זה
הייאוש חגג. תגל בכלל לא ידעה איך להתחיל ורה השתגעה והיתה נורא מיואשת ועצבנית
אני סתם לא יכולתי להתרכז ולא ידעתי איך לעזאזל אני עושה את השק העצבני הזה
בסוף כבר התחרפנתי סופית והתחלתי לצלם תמונות מצב כאלה
ואז עלה לי רעיון לביים תמונה מגניבה.
מי מזהה את המחווה?
כן, גויה כמובן.
לשיעור האחרון היינו צריכים לעשות WALK CYCLE לדמות שלנו. החלק של ההליכה-של הגוף עצמו זרם לי דיי טוב
אבל הראש והאוזניים לא הכי
במילים אחרות ישבתי על זה עד 3 לפנות בוקר
הוא אמר שזה מקסים ומעולה וכל מילות ה-מ'
ירדן אמר "נכון שהיא חייבת לעשות את פרוייקט הגמר שלה באנימציה??"
-"כן"
אחרי זה עבדנו על תיקונים קצת בכיתה והוא אמר לי שאני יכולה לשפר את התנועה של הראש והאוזניים וזה יהיה מושלם
תמיד גיא מראה לנו בתחילת השיעור סרטוני אנימציה אדירים שעושים חשק למות כשחושבים שאחרי הדבר הזה נראה תאנימציות המסכנות שלנו חחח
ואז הוא משחרר אותנו לשתות קפה ואנחנו חוזרים עם מאפים וקפה אז הוא אמר "אני צריך פעם אחת לצלם אתכם מתחת לשלט של האיסור על להכניס אוכל ושתיה' עם כל הבורקסים והכוסות קפה"
טוב, זה יהיה קצת מפליל. אבל לצייר את זה זה בסדר! D:
שלא לדבר על זה שהוא בכלל צייר על הקיר כי לא היה לו דף בהישג יד
ואני שמחה להגיד שסוף סוף הצלחתי לעשות משהו טוב באמת לקורס איור אדיטוריאלי
אפשר לסכם אותו במשפט אחד בערך: לכל מיני יונקים בגדלים שונים, מהכי גדולים ועד ההכי קטנים לוקחת בערך כמות זמן שווה להשתין
(כלומר מהרגע שהם שתו ועד שהם צריכים להתפנות עוברת כמות זמן דומה למרות שלפיל נגיד יש דרכי שתן ארוכות יותר...בלהבלהבלה)
לראשונה זרם לי האיור וציירתי מה שהיה בא לי וזה היה ממש כיף
למרות שכל הזמן חשבתי לעצמי שאולי זה לא מתקשר מספיק לכתבה או שזה לא מקורי וכו'-המשכתי כי נהניתי מזה
כשהוצאתי את זה בכיתה כל מי שראה ממש התלהב ובגלל שהיו לי איזה 2 הדפסות ספייר נועה ומיכל ישר ביקשו שאני אביא להן כדי לתלות בשירותים
אז הבאתי להן <: בביקורת הלך גם דיי טוב ואנשים אמרו לי שאני אנסה לעשות עוד דברים כאלה כי זו אחת העבודות הכי טובות שהן ראו ממני
אז אני באמת מנסה מעכשיו לעשות מה שהכי בא לי ורק מה שזורם. כמובן שזה גם תלוי בהרבה דברים. יש ימים שזורם ויש ימים שממש לא
אבל באותו יום כל כך זרם שעשיתי אפילו סקיצה של עוד רעיון לאותה כתבה
בעבודת הכיתה על הנושא האישי עשיתי את הדבר הבא. לא הכי היה בא לי לצייר בכלל זה היה ממש מאולץ ומהיר-בעיקר החלק התחתון, אני עוד צריכה לעבוד עליו קצת. אה והיינו צריכים לדחוף לאיור שלנו חמור לפי ההוראה של המרצה. זה היה יענו אתגר -.-
אה ועוד לא ראיתם את עבודת הכיתה הקודמת!
(אלא אם כן אתם עוקבים אחרי במדיות אחרות )
מצחיק שהקורס שהכי חששתי מפניו הוא הקורס הכי זורם
בעיקר בגלל העבודה המהירה. זה נחמד שלא צריך שיעורי סקיצות ושום דבר לא נמרח
לא הצלחתי? לא נורא יש את שבוע הבא. הקצב זורם
(וואי זו רק אני או שזו נהייתה המילה האהובה עליי?!)
קצת על הסופש שעבר -
יום חמישי התחיל ממש רע. ישבתי עד 4 לפנות בוקר על קומיקס ופשוט לא הצלחתי לעשות משהו נורמלי שאני אוכל להראות למרצה וזה הכי באסה גם ללכת לישון בשעה כזאת וגם לבוא בידיים ריקות לכיתה. ממש היה בא לי להבריז אבל בגלל שכבר יש לי חיסור אחד ויתרתי על זה אז הייתי אמורה לקום ב-6 וחצי ואז אני מתעוררת בבוקר מהודעה מאלכס: "אוף את יכולה להגיד למירה שאני מאחרת?" אני עדיין במיטה, מטושטשת-אני רואה את השעה: 8:05 והשיעור מתחיל ב8:30. עדיין הייתי נחושה לא לפספס עוד שיעור אז בסוף באתי באיחור של איזו חצי שעה :|
אבל השיעור סה"כ הוא 4 שעות אז כאילו כמה זה כבר חצי שעה איחור?
חשבתי לתומי שהיא תרשום לי איחור או משהו אבל שתסמן לפחות שבאתי אבל כששאלתי אותה היא אמרה שהיא לא רושמת את מי שמאחר
רציתי להרוג אותה מרוב עצבים. ובעיקר כעסתי על עצמי שבכלל באתי, עדיף שהייתי ממשיכה לישון באותו יום.
מה שהכי מעצבן זה שסתם לא היה לי מזל, בשיעור האחרון למשל היא בכלל לא רשמה שמות -.-
לפחות אחר כך בהדפס נהניתי והמצאתי איזו שיטה נחמדה לעשות מעין פאטרנים וזה קרה ממש במקרה כשהחתמתי חותמות סול
וסתם עוד כמה חותמות קטנות
פה השתמשתי בדפי סקיצות ליומן שעיצבתי בשנה ב'
בקיצור גם בהדפס ההספק היה לא וואו. מה גם שקיצרו את הסדנה מ-4 שעות ל-3 וזה ממש גרוע כי גם ככה הזמן טס שם. ואז בדרך הביתה ראיתי שצחי כתב לי שהוא והילה מהעבודה הולכים בערב לערב רישום מודל והציע לי להצטרף חסר לי באמת רישום בחיים וגם לא ראיתי אותם מאז סוף החופש כשעזבתי את העבודה אז אמרתי שאני אשמח ואז קבענו להיפגש עם צחי בדרך וללכת לשם ברגל. ואז החלטתי לישון איזו שעה כי הייתי ממש עייפה אבל כמובן ששוב לא קמתי
ובשעה שקבענו להיפגש רק התעוררתי בבהלה והתקשרתי להגיד לו שתוך 10 דקות אגיע לשם אחח איזה יום נפלא -.-" בסוף הגענו למחוז חפצינו והיה ערב רישום נחמד. הרגשתי שממש לא הולך לי וגם היה חסר לי איזה ואדים או פולונסקי שיעבור ויעזור לי וגם לא היתה שום התראה לגבי זה שהיא מחליפה תנוחה אז זה היה מעצבן קצת אבל בסדר אני שמחה שהלכתי הצצתי בהפסקה לסקצ'בוק של צחי. וואי הוא כל כך טוב היו לו שם רישומים ממש מעולים בגראפיט לקחתי ממנו גרפיט לנסות גם.
אחרי זה הלכנו עם צחי, הילה ונועה (גם בחורה מהסטודיו שעבדתי בו) להר סיני ושתינו בירי
היה חשוך אבל גם שם ניסיתי לשרבט קצת
הלכתי שוב לישון באיזה 3 באותו לילה אבל הייתי צריכה לקום למחרת מוקדם יותר כי אני ואלכס קבענו ללכת למפגש של URBAN SKETCHERS בדיזינגוף. אבל אלכס היתה בחתונה וגם כן הלכה לישון מאוחר והצלחנו להגיע לשם בשעה איחור ושוב פיספסתי את ההתחלה-המפגש עצמו היא היתה רעבה אז ישבנו בסנטר בארומה ואז כדי לא לבזבז זמן התחלנו לצייר כבר שם את הקניון. פףף איזה קניון מסובך זה
ואז עד שסיימנו כבר נגמר המפגש כי איחרנו ואז גם איחרנו לסוף של המפגש (אחח אנחנו כאלה גרועות בחיי) אבל איחרנו רק באיזה 7 דקות אז חלק מהאנשים עדיין היו שם ואחרי שעמדנו בצד והתפדחנו בסוף ניגשנו להגיד שלום הסתכלנו בשרבוטים של אחרים והם הסתכלו בשלנו. הכי מגניב היה לפגוש את מרינה, שהיא המנהלת של URBAM SKETCHERS בארץ
אני גם ככה לא יכולה להפסיק להסתכל בסקצ'ים המהממים שלה וכבר שמתי אותם בבלוג, אז היה אדיר לעיין בסקצ'בוק שלה ולראות אותם בלייב והיא גם הסתכלה בסקצ'בוק שלי והתלהבה. אני ואלכס בכלל עדיין לא מיצינו כי כולה ציירנו ציור אחד בתוך הקניון אז אחרי שטיילנו קצת בשוק העתיקות ישבנו לשרבט גילינו שזה אחלה מקום לשרבט בו כי אנשים כל כך מרוכזים בדברים שבדוכנים שהם לא מבחינים בנו בכלל וגם הם עוצרים באותן תנוחות לזמן ארוך יחסית
אחרי זה באתי הביתה וההורים באו לבקר והביאו אוכל יאי ולמחרת כבר אמרתי "טוב זהו, היום אני עושה שיעורים בראבק ולא יוצאת מהחדר הזה!" אבל אז אנג'ליקה התקשרה ואמרה שהם בדרך לתל אביב ואני חייבת לשבת איתם ואפילו רק לשעה אחת אז אמרתי טוב הם כבר באים לפה, אני לא אראה אותם? רק שעה אחת (פחח בסוף זה היה יותר כמו 3 שעות)
בסוף היה מאד נחמד וטעים אבל שוב חזרתי לקראת הערב הביתה והבנתי שכל הסופש הזה לא עשיתי כמעט כלום -.- אבל לא הרגשתי כזה רע עם עצמי כי וואלה יצאו מזה הרבה ציורים ותמונות וחוויות ולפחות היה כיף
עוד כמה ציורים מפה ומשם
משיעורי הסמינריון עם גיא טל
שאגב גם יצא ממש קקה. אני ותגל איחרנו ב-10 דקות לשיעור בגלל המעלית הארורה הזו אבל לא דאגנו יותר מדי כי עד כה הוא כמעט לא רשם אף פעם שמות וגם כשרשם אז הוא רשם את המאחרים. אבל אז הסתבר בסוף השיעור שהוא רשם לנו חיסור והוא אמר שמי שמאחר הוא לא רושם אותו אפילו אם הוא מאחר רק בדקה. כוסאומו עם המזל שלי טוב?! פעם ראשונה אני מאחרת לו וזה דווקא ביום שהוא מנהיג את מדיניות האיחורים החדשה שלו?!!! נראה לי היקום מנסה להגיד לי משהו המממ (דיי לאחר כבר!!) בשיעור כשהוא הראה לנו במצגת כל מיני תחריטים הבנים התחילו לצחקק מאיזה משהו שראו וזה ממש לא היה ברור מה מצחיק
זה היה סתם איזה הדפס של מריה הקדושה. גיא שאל אותם "מה מצחיק"
ואז ליאור אמר משהו כמו "סתם....הוא הצליל שם איזה משהו בצורה מצחיקה"
ואז הם שוב התחילו לצחקק. אז גיא פנה לכיווננו בהבעה מופתעת ושאל "אני לא מבין, זו הסתלבטות או דיבורים של חנונים?"
-דיבורים של חנונים, אלא מה?
שכחתי לשים בפוסט הקודם את ברכת ההחלמה המהירה שעשינו בשם כל הכיתה לבחורה המסכנה ששברה את הרגל (עדיין לא חזרה ללימודים!)
עשינו THEME של חיות חמודות. אני סוג של יזמתי את זה בעיקר עם עוד בחורה מהכיתה והצקנו לאנשים שיציירו משהו ואז חיברתי הכל
וכתבתי את הכיתוב דיי מהר כי היה הרבה שיעורים עוד לעשות ._.
היא מאד אהבה והגיבה בהודעת תודה מרגשת בקבוצה של הכיתה
-
היתה לנו שיחה של איזו שעה עם איתמר דאובה (ראש המסלול). הוא בעיקר רצה לשמוע מאיתנו איך הקורסים והמרצים ואיזה טענות יש לנו
אמרנו שהכל אחלה מבחינתנו, לא ממש היו לנו תלונות ובעיקר רצינו לדעת מה יהיה בסמסטר הבא ובשנה הבאה
(אומייגאד שנה אחרונה אההההע)
אז יהיה קורס שפה אישית עם איציק (יש) והמשך של אנימציה למתקדמים עם חנן קמינסקי (יש!) ואיור דוקומנטרי עם דויד פולונסקי (יש בריבוע!!!)
ועוד קורס שאני לא מצליחה להיזכר מהו. אולי איור ספרים?! (עם בתיה ) ואז יש עוד 3 קורסים עיוניים (טפו)
אחרי זה הוא דיבר גם על שנה ד' ואמר שממש השבוע מי שבשנה ד' כבר צריך להגיש את הנושא של הפרוייקט שלו עם הסבר מה, למה ואיך
ואז זה צריך לקבל אישור. יענו בעוד שנה או אפילו פחות אני כבר אהיה צריכה לדעת מה אני עושה בפרוייקט גמר ואיזה מרצה אני רוצה בתור מנחה
והמחשבה על זה מלחיצה אותי ממש.
גאד, למה הזמן עובר כל כך מהר? איזה פחד.
הוא דיבר גם סתם על כל מיני דברים מסביב..סיפר ששנה ג' מבחינתו היתה השנה שהוא היה הכי מעופף ולא מרוכז בלימודים
והוא אמר דבר חשוב שיוצא לי להרהר בו עוד. שאם יש מקצוע/תחום שממש מעניין אותנו-אנחנו נהנים ממנו ויוצא לנו טוב
אז צריך לתת שם את הכל-גם אם זה אומר להשקיע פחות במקצועות אחרים שפחות מעניינים אותנו
עדיף להיות ממש טובים במשהו מאשר להיות בסדר בהכל.
ואני ממש מסכימה עם זה ומרגישה את זה על עצמי כרגע באנימציה. הולך לי ממש טוב בזה ואני נהנית מזה
אפילו אפשר להגיד הכי טוב בכיתה כרגע. אז כשאנשים מפרגנים לי בכיתה ואומרים שאני ממש טובה בזה אני אומרת משהו כמו
"כן, אבל זה בערך הדבר היחיד שאני טובה בו"
אז אולי אני צריכה להפסיק להיות כזו קשה עם עצמי. אני עדיין משקיעה במקצועות האחרים והם חשובים לי אבל את רוב האנרגיות שלי
אני צריכה להשקיע במה שאני הכי אוהבת. חוץ מזה זה לא שאני גרועה במקצועות האחרים, אני פשוט לא בטופ וקשה לי עם זה כי אני פרפקציוניסטית
אבל אם אני חושבת על זה, לכל אחד בכיתה יש את הנקודות חוזק והחולשה שלו ואף אחד לא טוב בהכל
בסוף הוא חילק לנו סקצ'בוקים עם מדבקה של איור שנקר. זה היה נורא נחמד מצידו
בחמישי הזה כבר הייתי חייבת להביא משהו לקומיקס אז ישבתי עד השעות הקטנות של הלילה על לבנות את כל הפריימים
ובסוף ישנתי רק שעה וחצי, אבל לפחות הצלחתי. אני יודעת שחלקכם מצפים לראות כבר מה עשיתי אבל עוד אין לי כל כך מה להראות
זה עדיין ברמה של סקיצה גסה ואני לא מספיק מרוצה מזה. זה קורס כבד נורא, אני חייבת לציין. עם כמה שקומיקס נשמע כיף.
שיעור הבא הגשה אז תראו כבר בפוסט הבא או משו ^^" בינתיים הנה מה שעשיתי בשיעור האחרון-ציירנו בצבעי מים עגבניות וגם ציירתי שוב את תגל סתם ככה
בכל אופן אחרי הלימודים הלכנו עם אלכס ותגל לאכול פסטה בקינג ג'ורג' והיה ממש טעים וכיף אבל פתאום נפלה עליי כזו עייפות
בקושי יכולתי להחזיק את העיניים פתוחות כבר, נרדמתי במקום. הזדעזעתי קצת כשראיתי את עצמי במראה
העיניים שלי היו מבריקות כאלה מרוב עייפות ולא יכולתי לפקס את המבט. איך שבאתי הביתה הלכתי ישר לישון וישנתי איזה 14 שעות רצופות.
למחרת בבוקר נפגשתי עם אבי הביולוגי בארומה ואחרי זה הלכתי לארטא ובזבזתי שם..יותר מדי כסף -.-
אבל! מצאתי 3 גליונות גדולים של ניירות אקוורל של פבריאנו-25 שקל על כולם יחד בגלל שזה היה בחלק של הפגומים!
ממש מציאה כי נייר אחד כזה עולה אצלם קצת יותר ממה שהם עלו לי כולם יחד. רק כי הם קצת עם קימוטים או ליכלוכים פה ושם והם לא יכולים למכור אותם במחיר מלא. WORKS FOR ME! ואז בדרך היו שמיים נורא יפים וצילמתי הרבה בפלאפון
ואז גם בבית מוחה החתיך דיגמן לי במרפסת אז צילמתי אותו הרבה (הפעם במצלמה)
צחקתי איזו דקה מהתמונה הזו^
עוד כמה תמונות מהאינסטוש
אלכס ואני. והתיק החתיך שלי
אני וליקה
חטיף וקפה של 2 וחצי בלילה
עושים גרפיטי על קירות שנקר
+היינו עם אלכס במסיבת יום הולדת של נועה וידיד שלה צילם תמונות נחמדות שלי :>
והנה ברכה שעשיתי לפני זמן מה ליום הולדת של אולה
אה! וגם ציירתי אתמול ברגע האחרון משהו לשרבוט שבת. הנושא היה פיראטים
והרגשתי רע שאני לא משקיעה את המוזה שהיתה לי בשיעורים אבל אין מה לעשות היה בא לי לעשות את זה במקום ואין לי משמעת עצמית.
הקומפוזיציה לא משהו, אני מודעת לזה אבל פשוט לא מצאתי חיתוך שעובד יותר טוב.