לא הייתי בבית בצפון מאז שנה שעברה (חה) סיריוסלי בחיים לא התגעגעתי כל כך לקרית אתא המטונפת הזו D::

אפילו חיפשתי את הרחוב שלי בגוגל ארת' כדי לראות א הבית

אמנם יכולתי לעשות לשם גיחה למרות הלחץ בלימודים והכל אבל הבעיה שלהיות בבית של ההורים מבחינתי זה חופש ואני לא מצליחה להכריח את עצמי

לעשות שם שום שיעורים. אז אני מחכה לסוף ההגשות כדי שאוכל לנסוע לשם לנוח קצת. לא יכולה לחכות לזה כבר. פשוט לשכב ולהתבטל,

לראות תוכניות מפגרות ואמא מכינה לי דברים טעימים והחתולה שלי נוהמת ונועצת בי שיניים כשאני מנסה נואשות לחבק אותה אחח

הסופשבוע שעבר היה אחד העמוסים. השתתפתי במכירה משותפת של פרינטים בלימה לימה שדיי לקחה לי את כל הסופשבוע

כשהיו לי עוד מלא דברים לעשות. בחמישי הדפסתי המון דברים אחרי הלימודים בשביל המכירה וביום שישי חתכתי אותם במשך כל היום!

למזלי הורים שלי באו אליי ואבא שלי עזר לי לחתוך לא יודעת מה הייתי עושה בלי העזרה שלו. בקיצור חתכתי וארזתי וארגנתי דברים למכירה

בערך 12 שעות רצופות אני לא צוחקת! אפילו לא עשיתי הפסקה ולא אכלתי מרוב שרציתי לסיים קודם אבל זה נמשך ונמשך

זה היה כזה מפגר, אפילו לא נחתכתי פשוט דקרתי את עצמי עד זוב דם עם הסכין

אחרי שסיימתי פשוט נפלתי ונרדמתי. למחרת היתה המכירה (בשבת) הייתי שם מ10:30 בבוקר עד שמונה בערב

לפחות היה שווה את זה כי הלך לי דיי טוב והרווחתי לא רע בכלל אבל חזרתי שוב עייפה והייתי צריכה להגיש באותו יום כפולה מאויירת

להגדה של אסופה, למי שלא יודע זה פרוייקט מגניב שאסופה עושים-הם חילקו כל כפולה בהגדה למאיירים/מעצבים שונים וכל אחד עושה

מה שבא לו (בגבול הטעם הטוב כמובן) וזה היה ממש מבאס שלא היה לי עוד זמן לדבר הזה כי רציתי שיצא ממש טוב, זו פעם ראשונה שעשיתי משהו

כזה שממש יצא לדפוס ואנשים הולכים לקנות והכל. זה לא שיצא רע אבל יכול היה להיות הרבה יותר טוב. נו ניחא, זהו עבר.

אני לא מפרסמת בינתיים, נחכה שהם יפרסמו את זה די לא להרוס תהפתעה

טוב נו הנה חלק קטן, החלק האהוב עליי

אז כן כל הלילה עשיתי את זה וישנתי רק שעה ואז באתי בפעם ה-20 בערך בלי שיעורים לאנימציה אני כל כך הולכת לקבל איזה 70 אחח

ואחרי השיעור היתה לי גם משמרת בחנות זה היה פשוט בלתי נסבל כל כך רציתי לישון

ואז כרגיל כשחזרתי סוף סוף הביתה בערב לא הלכתי לישון ומשכתי את הזמן. עשיתי את הדבר הזה

אה כן הנה קצת מאירוע המכירות

המשך השבוע לא היה מזהיר גם כן...סיימתי להכין את הבובה שלי מסופר סקאלפי לקורס המעבדה והבאתי אותה לאלכס לאפות בתנור

כי אין לנו תנור והיא שמה את התנור על 270 מעלות צלזיוס בטעות כי כתוב על החבילה 270 מעלות פרנהייט

וכשהיא התקשרה להגיד לי את זה כל ך התבאסתי אבל ידעתי שהיא בעצמה בטח מרגישה נורא לא נעים אז ניסיתי לא להשמע מבואסת מדי

ואמרתי שלא נורא בטח עכשיו יקח לי פחות זמן להכין עוד אחת כזו והיא תצא יותר טוב. אז כשהבאתי את הבובה השרופה לשיעור

אלכס ישר אמרה לאולג שהיא אשמה והיא שרפה אותה והכל ואולג בכלל לא התייחס לווידוי המרגש שלה ורק דיבר אליי ושאל אז מה עשיתי מאז שהיא נשרפה. (יומיים לפני השיעור) אמרתי לו "שיעורים אחרים" פשוט ככה. אז הוא התחיל להגיד שהציון שלי מתחיל מ-70 וכאלה ושגם אם אני אביא

עבודה מדהימה בהגשה הציון הוא על התהליך גם ובלה בלה לא ממש התייחסתי אליו כי אני יודעת שהטקטיקה שלו זה לאיים על כולם שהם יכשלו בקורס

אבל אותי זה מצחיק ואני לא לוקחת את זה ברצינות. מה אכפת לי מהציון? אכפת לי שזה יצא יפה אחרי זה הוא אמר שאם כבר אני עושה את הבובה מחדש אני אעשה אותה נכון ועם שלד והכל ואז הוא ממש עזר לי. מה שכן, זה ממש לא לקח לי פחות זמן להכין את הבובה השניה

זה לקח פי 3 יותר זמן אבל היא באמת יותר מוצלחת

(אני הולכת לצבוע אותה מחדש כמובן)

חוצמזה עשינו עם חבורת הטושים שיתוף פעולה שכזה עם אאא ועשינו מיני תערוכה ודוכן בקזינו סן רמו בסופש האחרון

כל אחד בחבורה צייר כמה אותיות מהאלפבית כשבחרנו אותיות מפונטים של אאא. זה החלק שלי:

עוד טושים-

יש לי פנקסון קטנצ'יק בערך 8*5 ס"מ וחבילת טושים חדש וכיפית שהחלטתי שאעשה מזה סקצ'בוק טושים קטן!

עוד קשקוש משיעור תיאורטי משעמם

וזו אני במראה


תחת

זה עוד משהו שעשיתי במקום שיעורים

וזה מאחד הימים היותר קרים שהיו. בהשראת מישהי שראיתי בבורסה

זה משהו שנראה לי ממש יוצא מהסגנון שלי כי זו עבודה בפנטול. היה לי ממש קשה ולקח מלא זמן אבל באיזשהו מקום זה גם היה כיף.

עשינו תרגיל בקורס פוטושופ של עבודה בפנטול וגריד ומעטים האנשים שהתחברו לטכניקה אבל זה שיעור חשוב

כן אני קצת חולת ג'ונו

דיטייל


אסף גם הועיל בטובו לתת לנו סט מברשות שהוא הולך למכור בקרוב וזה היה ממש נחמד מצידו

נדלקתי שם על מברשת מסויימת שנראית כמו צבעי מים

כל הציורים הבאים ציירתי איתה:

אגב אתם יכולים לרכוש ממנו כאן-יש מברשות ופאטרנים נהדרים

ברכה שעשיתי לורה. יצא ממש דומה

עוד קצת אינסטוש

בימים קשים אני חייבת את המקיאטו כפול שלי (כן זה הכי פלצני שלי)

ויש להם גם עוגיות ממש טעימות. אהה נראה לי שחצי מהמשכורת שלי הולכת לבית קפה הצמוד אלינו

שיעור דמותג. שיעמם לי

סיפור מצחיק- אמא שלי ראתה בפייסבוק את התמונה הזו והיא היתה בלי משקפיים והיא חשבה שזו הבובה שלי. היא אומרת לי בטלפון

"אבל היא מוזרה קצת, מה זה, ציירת לה חיוך מוזר כזה..."

אמרתי לה "אמא זו לא הבובה שלי מה יש לך זו אצבע בשמלה!!"

לול

ביום שקרה הפיגוע בקו 40 נסעתי לשיעור פוטושופ בקו 42 והיה ממש פקוק  וכבר הבנתי שקרה משהו רציני לפני זה אבל עדיין לא אמרו בבירור שזה היה פיגוע. פתאום כולם כתבו לי/התקשרו אליי באותו הזמן לשאול אם אני בסדר. זה קרה ממש ליד העבודה שלי ובמסלול שאני נוסעת לשנקר אז ראינו מהחלון

את זירת הפיגוע והאוטובוס והיו הרבה משטרה וחדשות ודם. עכשיו אני אוכלת עוד יותר סרטים כשאני על אוטובוס עם מלא אנשים בבוקר ומנסה לתכנן בראש

מה אני אעשה אם משהו יקרה למרות שכולנו יודעים שקשה להתכונן למשהו כזה ולדעת איך נגיב במציאות.

אז במעבר חד,

בחמישי האחרון התבטל הקורס התיאורטי וזה היה הדבר הכי טוב שיכ לקרות בערך כי התכוונתי להבריז במילא

אז אני ואלכס החלטנו ללכת לאכול קינוחים ולצלם חתולים

הו האושר שהציף אותי כשראיתי שיש את זה בחנות ליד הבית שלי!

אתמול היינו עם נועה וירדן בהופעה של מוניקה סקס בבארבי-ניגנו את כל השירים מפצעים ונשיקות לכבוד זה שעברו -20 שנה מאז צאת האלבום

ואז גם עוד כמה להיטים חדשים וישנים. היה ארוך למדי  אבל כיף. קצת אחרי שנגמרה הופעת החימום הייתי ממש צמאה ורצינו בירה

וירדן ונועה לחצו עליי שאלך לקנות והם ישמרו על המקום ושבטח יש עוד לפחות רבע שעה עד שהלהקה תצא אז החלטתי לצאת

ברגע שיצאתי לדרך כבר הצטערתי על זה, זה היה בלתי אפשרי כמעט להשתחל משם אז איך אני אצליח לחזור למקום שלי ליד הבמה?!

ועוד עם שתי כוסות בירה. בקיצור קניתי שתי כוסות, נכנסתי והבנתי שאין מצב זו היתה פשוט חומה של אנשים ובדיוק הם עלו לבמה והתחילו לשיר

את מכה אפורה וכולי מתרוצצת מאחורי חומת האנשים מנסה למצוא איזשהו פתח לעבור (אני אדם שממש קשה לו להדחף)

בסוף שתיתי כוס אחת של בירה הכי מהר שיכולתי כדי להשאר עם אחת וראיתי מישהו שנדחף קדימה אז ניצלתי את ההזדמנות והלכתי ישר אחריו

כאילו אנחנו נדחפים ביחד ואיכשהו הצלחתי להגיע אליהם בחזרה

צפיתי בזה עכשיו די לחוות קצת חוויה מתקנת על זה שפספסתי בהופעה

היה ממש כיף.

התחלנו עם תקופת ההגשות. ביום רביעי היתה הגשה לאסף בן ארוש.  עשינו גיפים והיו דברים ממש יפים בהגשה

ליתר דיוק התרגיל היה לעשות גיף לשיר ושמנו את השיר שבחרנו ברקע אבל אני לקחתי את זה לכיוון קצת אחר

ועשיתי איור בהשראת המילים של השיר ולא משהו שמתאים בהכרח למוזיקה

נאלצתי ממש להוריד את הגודל והאיכות של האיור כדי להעלות את זה אז הנה האיור בלי התנועה-

ישבתי על זה כל הלילה לפני ההגשה (עוד לילה לבן, כמה מפתיע)  ולא הצלחתי לסיים כל כך בזמן. כלומר, זה היה נראה גמור סה"כ

פשוט היו עוד המון דיוקים קטנים שרציתי לעשות ולא הספקתי. תנועה של הדמות של הילדה, ההשתקפות של הכל במים

בהגשה איתמר היה מרצה אורח ואהבו מה שעשיתי ואמרו שזה מגניב שעשיתי משהו שהוא לא חמוד ואופטימי כמו שאני בדרך כלל עושה

ושזה מעניין לראות נושא כזה בשילוב עם הסגנון שלי.
האמת שאני אוהבת את זה והיה לי כיף ואני שוקלת לפתח את זה לפרוייקט גמר
(שאני ממש אבודה איתו אעה )

במשך יומיים אחרי ההגשה הזו עוד המשכתי לעבוד על זה. כל הדיוקים הקטנים והאנימציה של המים פשוט לקחו המון זמן
ואז הראתי את זה לבן דוד שלי אחרי ששיפרתי את זה במשך יומיים והוא כזה "נו ראיתי את זה כבר, מה שינית?"

 או שהוא ניסה לעצבן או שהוא לא מבין כלום

מה שכן אחרי ששלחתי לאסף את השיפור הוא כתב שזה חבל על הזמן ושממש שידרגתי את העבודה בהידוק עדין

וגם שהיה לו כיף יוצא דופן עם הכיתה שלנו השנה

אז הנה הגרסה האנימטיבית:

אגב התחלתי להעלות כמה מהגיפים שהכינו אנשים אחרים מהכיתה שלי לבלוג הגיפים שלי. בינתיים זה רק ארבעת האחרונים שם

אבל מקווה להעלות עוד כמה בקרוב. כולם בוכים לי שהם רוצים קודם לשפר אותם

והנה השיר

Don't worry we'll all float on
Even if things get heavy we'll all float on alright