מה שאפשרי כבר עשיתי, מה שבלתי אפשרי אני עוד אעשה!!!

התלבטתי הרבה אם לכתוב את הפוסט הזה. הפוסט הזה הולך לעסוק במה שקרה בשנה האחרונה . במה שבעצם קרה ב"שירות הצבאי" שלי עד כה .

התלבטתי מכמה סיבות . כי קודם כל אני בטוח שרב האנשים שיקראו את זה יהיה בספק עד כמה כל מה שרשום פה נכון . כי לא כולם מכירים את המערכת הצבאית מקרוב. רבים רואים אותה בצורה מוטעת לגמרה , מוטעת , תמימה אך מאוד מובנת.

הרבה לא יכלו להתאפק וירשמו תגובות קיצוניות ,האמת שזה מה שאני הייתי עושה לפני שנתיים אם הייתי נתקל בפוסט הזה. ככה שמי שרוצה להכנס בי מוזמן . אני אקרא את התגובות האלה עם חיוך  וקינאה.כי יש בכם עניין ניצוץ רעל , ואהבה לצה"ל .

אחרים אולי יבינו  את החלטותי ,  חלק מהן לפחות .

ובטח תהיה גם קבוצה שתפסיק לקרא את הפוסט באמצע . מה שמקובל לא את כל זה יעניין .

טוב חאלס עם הקדמות , גם ככה זה הולך להיות ארוך .

התגייסתי ב-.09.030.08 לחיל הים ...

בעצם זה התחיל הרבה לפני . מי שמכיר אותי כבר יודע כמה רעל היה בי לפני הצבא כמה רציתי להיות הכי לוחם בצה"ל כמה הערצתי את הארגון הזה . כמה השתוקקתי להיות חלק ממנו . התחלתי להתאמן כבר בי"א  ריצות מסעות , להגיע ליום הגיוס הכי מוכן, כדי להיות הכי טוב.

הגעתי להיום סיירות כמו מפלצת מורעבת . ובאמת אכלתי את כולם . קבלתי קומדנו ימי . קרעתי את עצמי לקראת הגיבוש .  קרעתי יותר מידי כמה ימים לפני הגיבוש מתחתי גיד ברגל מה שמנה ממני לעשות אותו . אמרו לי שלא נורא אני אתגייס ביולי לחי"ר . לא הספיק לי חי"ר רציתי את הטוב ביותר . דחיתי את הגיוס שלי ב-9 פאקינג חודשים כדי לקבל עוד הזדמנות לעשות את הגיבוש להגיע לטוב ביותר  .

הגעתי לגיבוש . סוף סוף . ו.. לא הלך כמתוכנן . ביום השלישי החזירו אותי הבייתה בגלל חום גבוה .

כוסאמק איזה זין !!! סתם ביזיבזתי 9 חודשים .

אמרתי טוב לפחות אם לא שייטת אז חי"ר, נתפשר .

אחרי כמה שבועות קיבלתי מיונים לספינות טילים. ואט דה פאק . מה אני קשור לחרא הזה ? זה קרבי בכלל ?!

הלכתי כדי לראות מה זה והסבירו לנו בצורה הכי פשוטה שאם אנחנו כאן כנראה ש"חי"ר לא מעוניין בנו . חלק מהאנשים היו איתי שם התעצבנו ועזבו את המקום . אני נשארתי לראות את זה לעמוק .

הגעתי לגיבוש . אם אפשר לקרא לזה גיבוש . יצאתי מצטיין גיבוש . מי שמקב מצטיין גיבוש מקבל גיבוש לסנפיר . לא היה לי מושג מה זה הדבר הזה . אבל השם של היחידה הזאת עשה לי את זה . סנפיר . נשמע קטלני לא ?  זה באמת קטלני הגענו לגיבוש  75 . התקבלו 7 נחשו מה  ? אני אחד מהם . J ככל שחפשתי יותר על היחידה יותר אהבתי אותה . צוללנים , עושים לוט"ר (לוחמה בטרור) , עושים הסמכות לסירות מנוע , ורק משם אפשר להגיע ליתל"ם .

הדברים התחילו להסתדר לי . היה שווה לחכות 9 חודשים .

סוף סוף הגיע יום הגיוס שלי ה09.03.08 . איזה התרגשות . עשיתי טירונות מסריחה 02 . ככה זה בחיל הים . כולם עושים ככה . ומשם במסלולים כל אחד משלים מה שהוא צריך .

ויאללהמסלול סנפיר מתחיל . זה מסלול ממש מעניין . אבל קשה . כל בוקר יוצאים לשחיות בוקר . הרבה מאוד כושר.

באמצע המסלול  כשכבר עברתי את רב החרא . אנחנו מגיעים לאילת לקורס צלילה . ושם בסוף השבוע השני עקב בעיות שאין טעם לפרט  אני עוזב  את הקורס הצער רב . חשוב שתדעו לנתתי 200% אחוז ועצמי . ופרישתי לא הייתה תחת שליטתי. אני רק אגיד שלו היו לי קשרים עד היום הייתי שם . מאוד התאכזבי מהמדיניות המגעילה הזאת .אז מה ככה פועל צה"ל הבן של... ואח של.. הם אלה שמצליחים ?

גועל ואכזבה עמוקה זה כל מה שהרגשתי . אבל בכל זאת לא רציתי סתם ככה לבזבז את ה-3 שנים שלי .

לאחר כמה ימים הייתי לי וועדה ורצו לשי אותי בקורסדבור שיט .  לא רציתי בכלל התעצבנתי צעקתי זרקתי כמה שולחנות  . התפשרו ונתנו לי היות בקורס דומה . דבור השטה.

בייננו זה בדיוק אותו חרא , להיות דבורן אחלה של דבר כל הכבוד להם . אבל זה לא בשבילי. להיות על ספינה 96 שעות ככה במשך כל השרות . שיתנו את החרא הזה לאחרים לא קרעתי את עצמי כל כך כדי לקבל את הדבר הכי חרא שיש !

 אלוהים בא לעזרתי ושבר לי את האמא של הרגל . ממש התרסקה לי . 4 חודשים גימלים . תקופה יפה J . הפז"ם דופק . ואני בבית . לא זוכר איפה נמצאים בכלל המדים שלי .

נגמרו לי הגימלים 3 ימים לפני שהמחזור הבא של סנפיר אמור להתחיל . נכנסתי אליו . איזה  אושררררר. הזדמנות שניה.  למרות כל הקושי השחיות בוקר הכושר המתיש , היציאות המחורבנות הייתי מוכן לעבור את כל זה שוב . תשימו  לב שלא ויתרתי בכזאת קלות הייתה עוד תקווה . למרות חוסר הפייראות הספגתי כמה חודשים קודם , יש לי עוד צ'אנס זה מה שחשוב עכשיו .

בדיוק באותו יום בעפתי בקורס הקודם כמה אסון . יצרתי אסון . הרסתי לעצמי את הכל . רמסתי את ההזדמנות שנתנה לי . נקרתי ! לחצתי על ההדק של הנשק שלי בנוכחות מפקד .

אל תבהלו הנשק לא היה דרוך , לא הייתה בו שום מחסנית מזה חודשים . לא יודע מה חשבתי לעצמי . כולם סביבי עשו את זה. החומרה של המעשה התפוגגה . אילו המפקד הזה היה נכנס שנייה לפני או שנייה אחרי הכל היה אחרת היום .תזמן גרוע שלי .

שבוע לפני חייל מהחדר המקביל עשה בדיוק את אותו מעשה. הו קיבל שבועיים ריתוק . כנראה שלמפקדים היה נמאס מפרשיות משחקים בנשק . הם החליטו להעניש מישהו כל כך חזק שזה יוריד לכולם את החשק לעשות את זה . אילו הייתי נוקר שבועיים לפני, הכל היה שונה היום . תיזמון גרוע . שוב!

חוסר מזל מטורף . וטיפשות חסרת גבולות מצידי . מה חשבתי לעצמי באותו רגע אני לא מצליח לזכור . אני בספק בכלל אם חשבתי . אילו הייתי חושב אולי זה לא היה קורה.

תוק כמה שעות מצאתי את עצמי בחקירת מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) כל חקרו אותי כאילו אני איזה רוצח . עם אזיקים בידיים וברגליים . סיפרתי להם את הסיפור הם לא הבינו בכלל אך הגעתי לשם . באותו לילה  ישנתי בתא ג4 למי שמכיר. כלא 4 !

לא היה לי משג כמה זמן אני הולך לבלות שם . חלק אמרו לי חודשים חלק אמרו לי ימים . חוסר הידיעה הוציא אותי מדעתי. כבר 3 שבועות לא הייתי בבית ודווקא יום לפני חזרתי הביתה הכל קורה . אחחחחחחחחחח . איזה תזמון גרוע !

ביליתי שם את הסוף שבוע . ביום  ראשון בבוקר השלחו אותי למשפט בחיפה . פגשתי שופטת שהסבירה לי ששימוש בילתי חוקי בנשק פותח לי תיק במשטרה . ואפשר לשבת על זה חצי שנה . ואני יכול לשכוח לתעודת יושר . בגדול שנהרסו לי החיים. על שניית טיפשות . הדיכאון ורצון לקבור את עצמי לא הפסיק לגבור. אך הגעתי למצב כזה שאזיקים בידים וברגליים לא משחררים אותי לרגע. 

 ושם קרה דבר מטורף ברמה בנלאומית .

יש כלל שאומר שאם לא שופטים אסיר תוך 48 שעות מרגע המשפט האחרון שלו הוא משוחרר . כמובן שהדבר הזה לא קרה בחיים בצה"ל . בגעצם זה כן קרה פעם אחת לפני איזה  30 שנה ומאז כל האסירים מדברים על זה שזה החלום שלהם .  מאוח יותר קראתי השחוק הזה גרם לשחרורם של רוצחים אזרחיים . מה שגרם להרבה מהומות  בעבר.

הגעתיח למשפט ביום היחיד בשנה שבבסיס יש להם טיול . ולא היה נפש חיה בבסיס . נחשבו מה ? הייתי המקרה השני בתולדות צה"ל ישנתי בבית .לא אכלתי 4 ימים . הגעתי הביתה היית מוכן להכל כדי לקבל גימלים . השגתי 7 גימילים מה שאפשר לי להיות בבית בראש השנה . בתום ה7 ימ חופש חזרתי לבסיס . נשפטתי על ידי מפקד הבסיס ששלח אותי ל 28 ימי מחבוש . מצד אחד הקלה . מצד שני כוסאמק זה חודש שלם להרקב בכלוב .

נכנסתי ,סבלתי , רציתי למות , עבר לי , השתחררתי בתום החודש .

מה עכשיו ? מה יהיה איתי בצבא נעשת לי ועדה . העיפו אותי מהיחידה ומחיל הים . חוזרים לבקו"ם לנקודת ההתחלה .

או קיי דף חדש . חי"ר שוב על הפרק הייתי כבר 9 חודשים בצבא .לא היה אכפת לי להתחי הכל מהתחלה . אבל מיותר לציין שכבר הצוטיבציה שלי היית בתחתונים . לא היה לי כח לכלום הכל ביאס אותי היה לי חרא ! הגעתי לבקו"ם חיכית לראות קצין מיון . יום עבר יומיים . הקצין כנראה מאוד עסוק,עבר שבוע . סוף סוף אני שומע א השם אריאל אבקסיס . אבל מה הזין אני בשרותים . אני מסים כמה שיותר מהר רץ לשם אומרים לי שהתור שלי עבר אני חוזר לסוף הרשימה . אעאעאעאעאעא !!!!!

כל הזיןןןןןן אני בקבלה לקצין מיון שאולים את החיילים לאן הם רוצים להגיע אמרתי או גולני או נח"ל הם הסבירו לי שעקב הפז"ם שלי אין סיכוי שאני  אקבל את זה. רק שיריון או תותחנים . שאמא שלהם הזונה הזאעת תלך לתותחנים . כעבור כמה ימי המתנה נוספים אני מקבל שיחה ממספר חסוי

-אריאל אבקסיס ?

-כן

- אני מדברת החיל הים . קרת טעות נוראית לא היית אמור להגיע בכלל לבקום תזכור לבסיס חיל הים כמה שיותר מהר .

מה הולך כאן ?!  ומה אם כמה ימים לפני לא הייתי בדיוק בשרותים וכן הייתי נכנס . כבר הייתי מזמן באיזה בסיס חי"ר באמצע טירונות .תזמון טוב אה . חח

 מה זה הבלגן הזה ?!

אני חוזר לחיל הים רואה שם קצינת מיון שמשבצת אותי במחסני מזון . יומיות קרבו לבית . יאלה נעביר ככה שנתיים .

הראש שליט כבר היה שקט. לא היו לי בעיות . הכל היה פנאן!

כבר שבועיים אני מקבל שיחת טלפון ממספר חסוי . שוב !~

-אריאל אבקסיס ?

- כן

- מדברים מהבקום, אתה נפקד כבר  שבועיים אתה מודע לזה שכשתחזור תשפט .

- מה ?! אני בבסיס בחיל הים חזרתי , אמרו לי לחזור .

- תקף נחזור אליך

כבר שעה  השעה היית כבר איזה 1  אני מקבל מהם שוב שיחה

-        תגיע עכשיו לבקום אנחנו נשבץ אותך היום !

 רציתי לבכות כל מה שביניתי התנפץ  . בוםםםםםם !

מה הולך פה לאזעלללללל !!

 חזרתי לבקו"ם . אמרו לי שיריון או תותחנים  ואני אמרתי זין עליכם יזונות

כבר כמה זמן שלחו אותי ל בה"ד 7 לעבור קורס של ג'ובניקים שהיציאות בו 11 \3 .

כן ב-ס-ד-ר !! לא מספיק אני לא קרבי אתם גם רוצים שאני אהיה ג'ובניק שטוחן !

 נאבקתי בכל כוחי יחד עם עוד הרבה בעשו את המוות כדי לצאת משם .

עברו ככה 4 חודשים שבהם נסעתי כל יום 6 וחצי שעות לבסיס הזה לנהל את המאבק שלי נגד צה"ל

כשכבר לא רציתי דרך לצאת משם . כשהיאוש התחיל להגבור את הרצון להאבק . הטלפון צלצל . זה היה מספר חסום . J .

-        אריאל אבקסיס

-        כן

-        מתקשרים מהשלישות אנחנו נאצלים לבקש ממך לבוא לקחת טופס טיולים. הבקו"ם התקשר הוא רוצה שתחזור לשם .

-         למה ? מה הסיבה ?

-        לא ידוע תחזור לשם . זה מה שאתה כבר חודשים מנסה להשיג . הינה קבלתי את זה.

 יום למחרת הייתי בבקו"ם לא היה לי מושג מה היעד הבא שלי .

בשלב הזה כבר לא היה זכר למוטבציה לא רציתיח כלום . היה נמאס לי מהצבא החרא הזה . לא סבלתי כלום .

הקצין מיון שלך אותי לקריה שבתל אביב בתור ראל"ש (ראש לשכה) . כולם אומרים שהקריה זה ה-בסיס . אז יאלה . לא נורא שזה שעה וחצי הלוך ושעה ומחצי חזור . הגעתי לשם כולם היו נחמדים . הל היה מושלם רק פרט אחד הפריע לי .

הייתי צריך להיות שם כל בוקר ב8 ולא יוצאים    לפני 6 – 6 וחצי . קצת בעייתי לא ?  זאת אומרת שאני צריך לצאת מהבית ש 6 וחצי כל בוקר בערך . ואני חוזר ב 8 ככה . ואיפה החיים שלי בכל זה ?

הסברתי למפקדת שלי שזה כבוד גדול להיות בתפקיד כמה מכובד ובעל אחריות אבל אני הולך לעשות לא בעיות . אז חבל אין טעם האבק . סוף סוף מישהו עם שכל . היא שחררה אותי בלי בעיה . והינה אני חוזר לבקו"ם כבר שנה בצבא אני שוב בנקודת ההתחלה. כולם כבר הכירו אותי שם . הקצין מיון אטפילו לא רוצה לראות אותי הוא שולח אותי לקצין מיון אחר.

והוא שולח אותי לבית חולים 10 .

אני שם כבר שבועיים . לא רע שם אבל גם לא טוב של . ושוב יש פרט קטנטן שמפריע לי . כברכ לא אכפת לי שאני צריך להתייצב ב8 ולצאת ב5 . כבר התיאשתי מהכל, מה שמפריע לי זה עניין שמירות . אם כבר ג'ובניק אז עד הסוף . בבסיס הזה שומרים ללה בשבוע ושבת ל 4,3   קצת בעייתי . נראה מה יהיה .