מה שאפשרי כבר עשיתי, מה שבלתי אפשרי אני עוד אעשה!!!

יש לי עוד ידידיה שחושבת שאני אוהב אותה קצת ... אבל הכי טועה ... היא אחד הדברים הכי חשובים שיש לי ...הכרתי אותה בכיתה ו'.. בפעילות של הנוער העובד והלומד ... לא ממש דברנו ... ושנה אחרי זה  מצאנו את עצמנו באותה כיתה ... היא הייתה הידידה בת הראשונה שאמיתית שהיה לי ... בכיתה ז' כבר היינו כמו אחים ... תמיד היינו יושבים אחד ליד השני כי היינו נהנהים מזה וכולם היו חושבים שאננו חברים כי בכיתה ז' לא מקובל שבן ישב ליד בת סתם כי הם ידידים .. ולמרות כל מה שכולם אמרו נשארנו כל כיתה ז' הידידים הכי טוביןם בעולם .. אז עזבתי את הארץ .... חזרתי לגור בצרפת .. והמרחק לא הפריד ביננו .. הינו שולחים אחד לשני מכתבים ... איזה יםה זה היה .. הייתי מחכה חודשים למכתב ממנה ... וכשסוף סוך הוא היה מגיע הייתי שומר אות כמו ילד קטן שקיבל סוף סוך צעצוע שהוא מחכה לו שנים והוא לא מרשה לאף אחד לגעת בו .. הייתי קורא את המכתבים שלה 100 פעמים ... ואז כעבור שנתיים מדהימות חזרתי לארץ .. ואז משהו לא הסתדר בדרך והתרחקנו ... כל אחד מצא ידידים חדשים ..כל כיתה י' בקושי דברנו .. והשנה לעט לעט שוב חזרנו להיות ידידים ממש טובים .. והקיץ בכלל הגענו לשיא.. היינו המון המון ביחד .. בגדנע ובמחנה קיץ .. כולם היו בטוחים שאנחנו חברים כרגיל ... כי אין ביננו בושה .. אנחנו מתנהגים הכי טבעי שיש אחד עם השני .. בגלל זה כיף לי איתה

 אי אפשר להיות יותר קרובים ממה שאנחנו .. אני או7הב אותה מאודדדדדדד .. ושומר עליה מכל דבר שעלול לפגוע בה ...

אנה אני אוהב אותךךךךךךךךךךך