אני רוצה לדעת מי אני.

אין לי כוח.

(אלוהים, כמה שאני שונאת את המשפט הזה)

יש מחר מבחן הקבצות במת' ואין שום טעם ללמוד.

זה גורם לי לרצות לבכות. במיוחד לנוכח העובדה שאמא שלי ואני הגענו לשפל המדרגה. אני לא מסוגלת לסבול את זה יותר.

ואני רוצה לעבור. יש לי את הבי"ס המטומטם בתבל.

כשאמא תחזור אני ידבר איתה על זה.

אני יודעת כמה קשה יהיה לי שם.(טוב, אז אני לא יודעת. אז מה?)

אני אבוא לבד ואני שמה את כל הכסף שהיה לי שיהיה לי ושיש לי על זה שלא יהיה לי קל.

ולא רק מבחינה לימודית.

דאמט. לא מתחשק לי.... 

אני רוצה לחיות בתור מישהי אחרת.

נמאס לי ממני.