אז בפוסט הקודם יצאתי בהצהרות, לא עוד שירים בצרפתית, לא עוד חיפוש אחר חום ואהבה...
הערב הגיע ויצאנו למסיבה, שתינו כמו שצריך והיה אדיר.
באיזשהו שלב חתכנו לפאב, בלי שום ציפייה
ואז ראיתי אותו...מריחים את הטוויסט בעלילה? 
דיברנו המון, הייתי כל כך מסטולה שאני לא זוכרת את השם שלו.(למרות שהוא אמר אותו אפילו בציון שם משפחה ומקום מגורים 
)
נתתי לו את הטלפון שלי, מקווה שזה המספר הנכון.
חברות שלי אומרות שאם לא נתתי את המספר הנכון כנראה זה מה שהיה צריך לקרות
תוסיפו לזה את התקלות של חברת מירס ואת העובדה שבמשך חצי יום לא יכולתי לקבל/להוציא שיחות
ההסתברות שפיספסתי אותו היא דיי גדולה, אבל זה בעצם לא משנה
כל הערב הזה רק הוכיח לי כמה החיים האלה לא צפויים,
ואיך באמת באמת, כשלא נחפש זה יבוא.
אף פעם לא הבנתי את זה, תמיד שאלתי את עצמי "מה זה לא לחפש?!זה חזק מאיתנו כשזה משהו שאנחנו כל כך כמהים לו"
ואתמול, כשבאמת לא חיפשתי, היה שם משהו..
נכון, כנראה שלא יצא לנו עוד לדבר והוא לא יהיה אהבת חיי,
אבל זה היה משהו וזה בא בהפתעה גמורה.
אז פתאום "לא לחפש" נשמע לי קל מאוד, פשוט פשוט פשוט 
שיהיה שבוע נהדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
