אנחנו אף פעם לא מעריכים את מה שיש לנו...תמיד רוצים עוד, רוצים יותר...
יותר חדש, יותר יפה, יותר מעניין.
כשלא היה סיכוי שיתנו לי להשתחרר זה היה חלום חיי,
עכשיו כשזה קרוב אני מתחילה לקבל רגליים קרות, אמנם עדיין לא מתחרטת.
כשהכרתי גברים שקצת רמזו יותר מדי רמזים מיניים חיפשתי משהו אחר,
בתמורה קיבלתי הרצאה מבחור שהכרתי אתמול, 30 דק' של למה כדאי לי לרדת לו כאן ועכשיו.
באמת שבזמן האחרון לא ברור לי למה, מתחילים איתי יותר גברים משהתחילו איתי במשך 21 שנותיי.
היום שוב נסעתי ברכבת...מתה לעשות פיפי...ואז ראיתי אותו
הוא היה כל כך חתיך, היה לו גוף מדהים, גבוה, שרירי...
ומה הסיכויים?..הוא התחיל לדבר איתי
"כבר שעה אני מחכה פה לשירותים אני עוד שנייה מתפוצץ..אולי $^&*))^&%^ (לא הבנתי מה הוא אמר) מה את אומרת? "
הסתכלתי עליו במבט תוהה וחייכתי...
"אה, את קצינה! אפילו לא שמתי לב...איפה את משרתת?"
-בסוף התברר שהוא עושה מילואים בבסיס שלי, ושבמקרה הק.קישור שלו חברה מאוד טובה שלי.
"אז אנחנו משרתים באותו בסיס?" הוא חייך...
"בערך..." החזרתי לו חיוך
"וקצינת ת"ש מטפלת גם באנשי מילואים או רק בסדירים?" :)
"לא...רק בסדיר.."
מטומטמת!!! לא קלטת שהוא מתחיל איתך?!?!?
אחרי כמה שניות חזרתי לשבת, התמרמרתי על זה שכל האומץ שלי נעלם
ולמה לא עשיתי כלום? הוא כבר יזם, רק הייתי צריכה לזרוק לו עצם.
הייתי בטוחה שאני לא אראה אותו שוב כי הרכבת ארוכה ונהריה רחוקה...
אבל אז, הפלא ופלא...מישהו פתח את הדלת המקשרת
גיליתי שאנחנו יושבים בדיוק בשתי הקצוות של הדלת...מרחק נגיעה :)
יכולתי בשנייה לחזור ולדבר איתו, יכולתי לעבור לידו ולגרום לו לדבר איתי...אבל איכשהו נשארתי ככה, יושבת.
"נו...מה יש לך?!את ראית איך הוא נראה??"
"כן...זה היה פספוס מכוון."
"מה?!"
"כן, אני חושבת שאני מתגעגעת לג'..."
"מה?ההוא מהרכבת?"
"כן, זה קצת הצחיק אותי, מוזר לי להכיר מישהו אחר ככה ברכבת
ובכלל נראה לי שמיהרתי לשפוט, אני מרגישה שיש בו הרבה יותר ממה שאני רואה ואני מפספסת".
לא דיברתי עם ג' היום בכלל...
האידיוט שרצה שאני ארד לו בדיוק שלח לי סמס על מה בא לו שאני אעשה לו והתעלמתי,
ואז שוב הודעה...כבר חשבתי להגיש תלונה במשטרה אבל אז ראיתי:
"בא לי להתכרבל איתך...."
זה היה ג'...
אני קצת מחייכת עכשיו...ערב טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
