התגעגעתי,
אני לא יודעת לאן נעלמת,
או איך בכלל לרגע נתתי לך ללכת
כבר שכחתי כמה כוח אתה נותן לי
כמה רק כשאני הולכת בעקבותיך אני מרגישה שלמה באמת
איך תמיד הגנת עליי מהעולם שבחוץ
היית לי שילוב של חומה ונשק שאיש לא יכל להם
אף אחד לא יכל לדרוך עליי,
אנשים נמשכו אליי רק בגלל הביטחון שגרמת לי להקרין
בלי היסוסים, הכל חד וחלק
אם רק הייתי נשארת איתך
לא הייתי מוצאת את עצמי מקשיבה לגברים מטומטמים שנותנים לי הרצאות על איך זה לרדת להם
לא הייתי מוצאת את עצמי בחור באמצע ראשל"צ ברכב של גבר שבכלל לא מושך אותי
לא הייתי נפגעת מאנשים שלא שווים רבע ממני
לא הייתי מחפשת חיזוקים בחוץ.
אבל עכשיו זה שונה, כשחזרת...
עם הטמבל מהרכבת אני לא מדברת
את ה"מרצה" הנחתתי לקרקע
אני שלמה עם עצמי,
אני חזקה שוב
כמה טוב שחזרת אליי - כבוד עצמי שלי...:)