בבית קפה בצהריי היום
פתאום היה לי קצת קשה לנשום
הלכתי ממקום למקום
וזה מצחיק שכבר עברה שנה
אבל בתוכו שומדבר לא השתנה
אחרי כל כך הרבה זמן, זה עוד אתה.
שלא תבין יש לי חיים
וכמה חברים טובים
ובטח אתה יודע ת'אמת
געגועים הם הילדים של הבדידות
כשכבר הכרתי כמה אנשים
הכי עניין אותי לראות אם הם דומים או לא דומים לך
אם בלעדיך אז עדיף לבד, כי בלעדיך זה עצוב עם כל אחד
כי אני יודעת שזה לא אתה.
אם שואלים אני עונה
הכל בסדר כבר נרגע
ובטח אתה יודע ת'אמת
געגועים הם הילדים של הבדידות
והלילות לא נגמרים
שעות תקועות במחוגים כמו נצח
בטח גם כואב לך
געגועים הם גם הילדים שלך
שיר אחד של נינט שכמעט והצלחתי לאהוב, המילים יפות, הלחן קליל...חבל שהדיסק כולו באיכות של קריוקי, מכאן ה"כמעט" אהבתי.
סוף השבוע הזה היה מעט מאכזב, בטח לא מה שתיכננתי.
לא הנרות ולא הפרחים,לא הלבד בבית-ביחד בלב, אבל שטויות..זה לא תלוי בו ולא בי...
קצת התבאסתי בהתחלה אבל השלמתי עם זה, בכל זאת היו לנו שישישבת קסומים ביחד.
אולי זה לטובה כי משבת בצהריים תקפה אותי השפעת הכי אכזרית שיש, אני מרגישה כל כך רע...לא מפסיקה להשתעל (גם זה בקושי כי זה קורע לי את הגרון), מתפוצץ לי הראש, החום לא מפסיק לעלות לא משנה כמה אקמול/תה/מרק אני שותה.
אני מקווה שכל זה יעבור מהר, אני שונאת להיות חולה...ההרגשה הכי מסריחה בעולם.
בנוסף לכל משעמם לי, מאוד משעמם לי..נמאס לי לשכב במיטה ואני יודעת שאין מצב שמישהו/מישהי מהחברות/ידידים שלי יבואו לבקר, חבל.
מתוך החולי העצום שלי והחום הגבוה ראיתי את הסרט "ימים של אהבה" חחח
יואו זה הסרט הכי הזוי, עלוב, פתטי שראיתי בחיים שלי.
עלילה מטומטמת, שחקנים שמשחקים כמו בפרסומת למועדון "הפריחה והערס, 2 בירות ב10" ואיך לא גולת הכותרת ה-מאיה בוסקילה..טוב, אני הייתי בטוחה שסתם מקצינים את העניין בארץ נהדרת וכו' כשמראים את השאגות שלה, אבל אנשים- זה א מ י ת י ! אני הייתי בשוק, לא הפסקתי לצחוק כל הסרט חחח אין אם יש סיבה אחת ויחידה לראות את הסרט זה בשביל הקטעים האלו ופשוט להקרע מצחוק.
זהו, עכשיו אני אחזור למיטה כנראה אוףף למההההה?!
אז החלמה מהירה לי ולעוד בערך 50% מתושבי ישראל שחולים בשפעת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
