לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


I'm a figure of forgotten speech I'm out of reach


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2011

החרמש


באותו הרגע אתה ישן, אוכל או מתקלח. מתעסק בעניינים השגרתיים שלך.וזה הדבר האחרון שמדאיג אותך. אתה לא מודע, ולא יכול להיות מודע, שמעבר לכביש מתדפק לו המוות באחת הדלתות. טוק - טוק אילם שכזה ,שגורר אחריו אישה מתייפחת על כל השכונה ,מאחורי ניידת הטיפול הנמרץ.

ומה אם הוא הייה מחליט להסתובב אחורה ,לעלות 5 קומות בבניין ממול. ומטקטק לך על הדלת ? איך היית מקבל את פניו ? בפחד ? בידיים פתוחות ושמחה ? בשלווה ? כן , כנראה ככה ,בשלווה. שקט נפשי שכזה. לא כזה שבא מתוך דיכאון, עצב או חוסר אהבת החיים. אלא רוגע שנובע מתוך הבנת הבלתי מודע.

כמו ילד שמפסיק לבכות על זה שהוא לא רוצה להתבגר כי הוא מבין שאין לו מנוס.

 

נכתב על ידי WAKA , 3/7/2011 13:47  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי:  WAKA

בן: 32

MSN: 

תמונה




14,524
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , אהבה למוזיקה , מוזיקאים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWAKA אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על WAKA ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)