מתי בפעם האחרונה בביתספר ניסו לתת לכם ערכים של - רעות.עזרה הדדית. דאגה לזולת.

הרי הדבר היחיד שיכולים ללמד אותנו זה -לא לחדור לפרטיותו של האחר ולא לפגוע בזכויות של האחר. זה לגיטימי ,אבל זה לא מספיק.

אף פעם לא באמת שמו דגש שאמורים לשים על כך שאנחנו צריכים להיות קבוצה אחת מגובשת. ללמוד לפעול ביחד למען מטרה משוטפת.

חשיבה מגעילה כזאת . של עכברים. הקפיטליזם חקוק לנו מאד חזק באש. בגיבוי של דמוקרטיה מהסוג הזול. כמו שאומרים ברוסית " אתם שומעים צלצול ולא יודעים מאיפה הוא בא"

כל אחד יפה מאד יודע שיש לו זכויות,והוא הולך לדרוש אותן. כל אחד רוצה להשתתף בהחלטה המשוטפת לגבי הדבר המסויים. אבל,הנה מגיע הטריק. לא הרבה יודעים להסכים עם דעת הרוב כש הם נמצאים במיעוט...חבל שזה מה שלמדנו במקום ללמוד להיות קבוצה אחת. לדעת שלמען מטרה משוטפת צריך לפעמים לוותר על משהו משלך. נדירים הם המקרים של סוציאליזם בריא בחברה שלנו. וחבל, אתם אוכלים הרבה מהסוציאליזם הזה ,ובעצם מפחדים מהמילה פחד מוות. כאילו זה איזה חיידק. כש עוד פעם, כמו עם הדמוקרטיה, אתם לא באמת יודעים במה מדובר. 

אפשר לסכם אותנו במשפט אחרון - אנחנו אוהבים רעיונות גדולים, יפים,דרמטיים ורומנטיים.אנחנו מתים על חלוקות של שחור ולבן. חלקינו המועט מאד מנסה להבין שיש הרבה אפור,להבין את מה שהוא הולך אחריו. אחרים מעדיפים תדרך הפשוטה של ללכת אחרי סיסמאות מטומטמות. וחבל...

נו מה ,תגידו שלא חבל ?

כש ביום קר נשימתי לא משאירה הבל...אני לא אתלונן על הכפור.

ומה שאעשה זה אזרוק כדורי שלג שאעשה בידיים חשופות.

הדינמיקה שבה הכל פועל ביומיים האלה. מחר יום הזיכרון ובערב יום העצמאות . ככה גם נפל שזה חג הניצחון ברוסיה, לכבוד הניצחון במלחמת העולם השנייה. לזפזפ בערוצים ולראות אנשים בוכים על בנים, אחים,אבות וסבים.

והיום בערב, אוליי דקה אחרי הצפירה יצאתי עם הכלב וראיתי שני ילדים חילוניים בני 12,13,14 אנערף לא משנה. עומדים ליד הכניסה לגינה של הרב של הבית כנסת שלנו.בתוך הגינה ליד הכניסה עומדים הילדים של הרב,קטנים -הכי גדול ביניהם בערך גם 14. לא שמעתי, אבל מרחוק ראיתי שהם מתווכחים. עברתי לידם והם השתתקו. שתיקה מחשידה כזאת. גם אני הייתי ילד ואני זוכר מתי השתתקנו שעבר מישהו גדול יותר. שאלתי אם יש איזושהי בעיה,ומה קרה. אף אחד לא ענה לי. המשכתי. אחרי הלכו הילדים החילונים ואז הילדה אמרה לי"הם לא עמדו בצפירה ,אז הוא יצא עליהם"בעודה מצביעה על החבר שלה.

אמרתי לילד "העיקר אתה עמדת.תדאג לעצמך" לא יכלתי להגיד לו באמת את מה שאני חושב. מתוך סמכות ,כמישהו יותר גדול ,רצון לשמש דוגמא.

לא יכלתי להגיד לו מה אני באמת חושב. כמה אכזבה היתה לי לשמוע על דבר כזה. ועוד הילדים של הרב. מאילה איזה ילדים חרדיים. אבל של רב,שאמור להיות קצת יותר חכם מזה ולחנך אותם לפחות לערכים מיניאלים של כבוד.

עד כמה שזה עצוב, שמחר אני אעמוד בצפירה לזכר של 22,867 אנשים שנהרגו במטרה לתת לי את החופש לחיות כאן,את הביטחון;אנשים שנהרגו כתוצאה מהמצב הבלתי נתפס שאנחנו חיים בו. 

ויש אחרים שלא יעמדו.

ושלא יכבדו.

ולא יבינו,ולא יפנימו את החשיבות.

ואת ההקרבה.

הרי ,כמובן שאפשר לבוא ולהגיד "הרי גם אתה לא מכבד את הדת והמנהגים שלהם. אתה הולך עם סיגריה בשבת ברחוב, אתה שומע גם מוסיקה בדרך." ועוד הרבה דברים שאני לא מכבד בדת.

כן חשבתי על זה . והגעתי למסקנה. שדת ואמונה זה דבר סובייקטיבי מאד, בעל בחירה.

הריבונות, החירות והביטחון שלנו זה לא משהו שאנחנו בוחרים. הוא משוטף לכולנו מהיותינו אזרחים במדינה הזאת.אין לאף אחד שום זכות לא לכבד את אותם האנשים שמבטיחים לו את הדברים האלה.

בנימה כזאת, אני רק מחכה למחר בערב.אני אוהב את הקונטראסט הזה עם יום העצמאות . הרי אין דרך יותר טובה מאשר ששני הימים האלה ידגישו אחד את השני כמו שזה קורה תמיד.

לילה טוב לכולם ..