קטי וקנין היתה אחת הבנות היותר נאות בכיתה. עור בצבע ברונזה, עיניים שחורות מעט מלוכסנות ואת שערה השחור הנוצץ הקפידה להחליק ע"י אבו-עגילה המיתולוגית. שקטה ונחבאית אל הכילים עם חיוך מבוייש . בנים סובבו אותה נמשכים אל היופי הענוג שלה . תמיד היה חבר תורן ששיחק את המגן שלה. היא היתה סוחטת הגנה בתמורה לרוך שנדף מכל תנועה שלה.
נועם הליכותיה האפיל על הכאב ועוגמת הנפש שהכילה בתוכה. קטי היתה ילדה מוכה. אף אחד לא היה מודע לסיפור הזה עד שיום אחד היא פרצה בבכי כאשר אחד הסימנים הכחולים הציץ מתוך כתף שנחשפה לפתע. אביה היה קנאי לה במידה חולנית ופחד שמישהו יחלל את כבודה בטרם הזמן. לא לגמרי מודעת לעוצמה שגופה שידר היתה בטוחה שהיא אשמה בכל. נתנה לעונש הזה להכות בה בלי הרף. יום אחד היא כבר לא יכלה יותר , היא נישאה לבחור הראשון שחשק בה ליותר מחיבוק . אחר כך שמענו שגם הוא היכה אותה.
אנחנו סיימנו את הלימודים , התגייסנו לצבא ועזבנו. כך עברו כמעט 40 שנה.
הלילה חלמתי על קטי. זה היה כל כך מוזר. מאז שעזבנו את בית הספר היא לא עברה במחשבתי ולו אפילו פעם אחת. מאיפה היא הגיחה לי פתאום לתוך נוף מדברי. כן ראיתי אותה ביחד איתי בתוך נווה מדבר ירוק מול כניסה לתוך ארמון - שהמבנה שלו היה דומה לתמונות שראיתי בטלוויזיה על נאות מדבר במדבריות ערב. ארמון בצבע אדמה אדמדם - ומסביבו דקלים ושיחים עבותים. "קטי מה את עושה כאן ?"שאלתי בהפתעה. "אני בטיול -ומה את עושה כאן בכלל. אין לך קשר למרוקו." לא ידעתי מה אני עושה. התבוננתי בה. היא נראתה טוב ביחס ל 55 שנותיה. העיניים השחורות עדיין בורקות, העור קצת קמט אבל שמור היטב. החיוך הנעים נעלם, ותחתיו נמרח חיוך זוויתי , מריר. על ראשה חבשה כובע שוליים רחב עם כיתוב CALIFORNIA לא קשור. היא דברה אלי במבטא ישראלי -אמריקאי . שאלתי "איפה את היום". היא אמרה - אני בלוס אנג'לס.
לפתע נגלה לעיני סטראוטיפ של הישראלי החי בארה"ב, שמבקר כל מה שקורה בארץ אבל יודע יותר טוב מאיתנו איזה שלטון אנחנו צריכים. זה שאומר שאנחנו צריכים לשבור לערבים את הרגליים ולא למסור את השטחים אבל לא ישלחו את הילדים שלהם לצה"ל. התבוננתי בה שוב. בבת אחת נמחו השנים וככה באמת היא נראית היום. כמו הישראלים המגעילים מלוס אנג'לס. ככה נראים הישראלים שנמלטים ממציאות קשה וכואבת לתוך החלום האמריקאי. היא מבחינתה הצליחה.
זה היה החלום שהטריד אותי הלילה. האמנם באמת חייה של קטי התגלגלו בצורה כזאת? אולי היא חיה לה באיזה מקום בחולון, עטופה במשפחה ונכדים (היא נישאה בגיל צעיר מאוד). לא יודעת. נראה לי שגורל אמריקאי מתאים לה יותר. ואולי לא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
