על השאלה מאתמול החלטתי לחשוב בסיפור קטן.
היה הייתה פעם נמלה חרוצה, נמלה עמלנית, שהגיעה לגבעה חדשה עם המון גרגרים טעימים ושם החלה לעבוד ולטרוח כל הקיץ כדי לאסוף לעצמה מספיק מזון לחורף הקרוב. היה לה בוס – נמל נמלוביץ קפדן וקשוח שדרש ממנה תפוקה הולכת וגדלה מדי יום. הנמלה החרוצה, חשבה שזה מאוד נכון לעבוד קשה כדי להכין את עצמה לחורף הקר ולכן לא הפריעו לה דרישותיו של הבוס. כמובן תמיד הדרישות הגבוהות היו מגובות ע"י הסברים מאוד מלומדים על חשיבות הגרגר לאפסון. העמיתות שלה, הנמלות העמלות הנוספות שעבדו איתה במחלקה, לא כל כך אהבו את הנמלה החדשה, ולא כל כך רצו לשתף אותה בחברויות שלהן. הן כבר ותיקות על גבעה, מכירות כל גרגר חול וכל שביל. היא נראתה להן לא מתאימה לאזור, לא תרמה שום דבר לרכילויות ומכיוון שגם לא הכירה את כל הנפשות הפועלות לא היה לה כל כך על מה לרכל. הייתה שואלת מדי פעם כדי להתעדכן אבל השאלות שלה לא מצאו חן בעיני החברות. חשבו הנמלות, אולי אפשר להעיף אותה מכאן, הרי את קודמתה הן הצליחו - אז למה לא שוב. היתה להן רק בעיה אחת קטנה. היא עשתה את המוטל עליה בלי כחל וסרק ולא התלוננה. להפך, מצאה חן בעיני הבוס .מיום ליום עלו מספר הלחשושים והצחקוקים, וכל פעם שהנמלה שלנו הייתה עוברת באזור היו מצביעים עליה ומתלחשים בצד, ואחר כך מדי פעם מעליבים, אומרים שהיא חולה, מצורעת, אוכלת חינם ועוד כל מיני מילים כאלה. הנמלה החרוצה לא ממש הבינה למה הן כל כך נגדה. היא הרי לא עשתה להן שום דבר רע, בטח לא פגעה בפרנסה שלהן וגם לא בעבודה השוטפת שלהן. אבל הן , מיום ליום הפכו למגעילות וחתרניות יותר. במיוחד מנהיגת החבורה – נמלה פולניה בעלת השטיקים ששלטה על צומת מרכזית של מעבר מידע מאחת לשניה.
הנמלה שלנו לא ידעה כיצד לפעול - מצד אחד היא אהבה את העבודה, הסתדרה עם הבוס, אבל לא היו לה חברות במחלקה שלה. יחד עם זאת היא הצליחה למצוא חן בעיני נמלים ממחלקות אחרות שמצאו אותה חכמה וחייכנית מבלי דיעות קדומות. היא לא הוותה עליהם כל איום. אבל היא גם מאוד רצתה לזכות באהדתן של בנות המחלקה (הרי צריך לעבוד יחד) וניסתה כלל מיני תרגילי פיוס ודיבור, סיפרה דברים מצחיקים, הציעה להן פירות ותה.
אבל הן סירבו. הן התאגדו יחד נגדה.
היה לה רע.
חשבה הנמלה וניסתה לטכס עצה עם חבריה שלא מהגבעה – שאלה מה עדיף? כבר בעבר היה לה רע כאשר היה לה בוס רע. אז הייתה סיבה הגיונית לעזוב את הגבעה כי אם לא מסתדרים עם הבוס והמזכירה שלו, לא מסתדרים עם העבודה עצמה. אחר כך בגבעה אחרת, אהבה את הבוס, אהבה את הנמלים החברות אבל העבודה הייתה משעממת ובסוף נגמרה. אחר כך שוב, אהבה את החברים אבל לא הסתדרה עם הבוס ואשת הבוס, שוב נאלצה לחפש גבעה אחרת. הניסיון התעסוקתי שלה באמת רצוף כל כך הרבה אכזבות . הנמלה החליטה לשים לזה סוף. היא תישאר פה על אפן וחמתן. היא כבר אספה די הרבה גרגרים שינעימו לה את החורף, גם מצאה כמה נמלים ידידותיות ממחלקות אחרות שאיתן היא מעבירה דחקות בהפסקות. אולי עם הזמן היחס ישתנה.
צפויה לה שנה לא קלה.
אין מענה ברור לשאלה הנ"ל. אפשר ליפול כך ואפשר ליפול אחרת. והלוואי ואפשר היה למצוא את שביל הביניים – שיהיה קצת משניהם. עבודה מעניינת קצת ומשעממת קצת וכל מיני אנשים נחמדים יותר נחמדים פחות.
אבל בלי חתרנות ובחישות ולחשושים כנראה אי אפשר בעולם הזה. חבל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
