bat47

לא מזמן קיבלתי במייל מצגת חביבה ומתוקה שבה ילדים מתארים מה בעיניהם היא אהבה.

היו שם פנינים נפלאים שיכלו לצאת מפי עוללים

אבל את הפנינה היקרה ביותר קיבלתי מבן זוגי –

" אחרי כל השנים שאנחנו ביחד, כאשר אני מסתכל עליך, אני רואה את אותה הבחורה החיננית והחייכנית בת 25 בה התאהבתי אז.

 אני לא רואה את הקמטים מסביב לעיניים , אני לא רואה את הבטן הנפולה, את המשקל העודף, את שזה כדי לקרוא את מכתבי האהבה שלי את זקוקה למשקפי קריאה, את הקול המצטרד, את השיער שהכסיף.

אני יודע שכל זה קיים - אבל בלתי נראה . בעיני נשארת פרח רענן שאהבתי כל כך."

כאשר שמעתיו לראשונה, מימד הציניות שבי גאה – אבל אחרי שעיכלתי את עומק דבריו ,הבנתי עד כמה שאהבתו אמיתית , כי גם אני, כאשר אני מתסכלת עליו אני לא רואה דבר פרט לאותו בחור משובב הנפש, הרומנטיקן והרגיש שאהבתי אז.