7 בערב. לאחר 12 שעות עבודה מאומצות מול המחשב, ישבתי זרוקה בכיסא האחורי במונית שהובילה הביתה. מתוך הרדיו החורק צרצר מבזק חדשות, שעבר מעל כעננה רחוקה. בליל של מילים על שביתת המורים, על ההפגנה של האתיופים בפתח תקווה, על המתקפה בעזה.
"מי לעזעזעאל היה צריך להביא הנה את הכושים האלה לארץ? - שיעשו בלאגן!!! אני לא מבין למה אנחנו צריכים אותם פה?" פרץ נהג המונית .
"איזה כושים?" לא הבנתי, לרגע חשבתי שהוא מדבר על הפליטים מדארפור.
"האתיופים האלה"- הוא הסביר - "האתיופים שעושים פה בלאגן. הם הרי בכלל לא יהודים! תסתכלי עליהם? ככה נראה יהודי? הם לא יודעים תורה, לא יודעים מצוות, עובדי אלילים כושים. את יודעת שלהם במקום רבנים יש, איך קוראים לזה ,קייסים - אלה עם טורבן הלבן על הראש. ככה נראה יהודי?
מופתעת מסערת הרגשות שלפתע ניחתה על ראשי, סובבתי את פני הצידה, להתרחק מהזעם שנורה באויר.
"מה קרה? למה אתה כל כך נסער?"- לא הבנתי.
"אני משלם מס הכנסה בישביל המסכנים האלה וזה מרגיז אותי לממן לא יהודים."
"הם יהודים בדיוק כמוך, ויותר מזה - הם מאוד דומים לתימנים."
הנהג לא ציפה לתשובה כזאת.
"את חולמת "- הוא צעק - "התימנים יודעי תורה הם. ראית פעם את הספרים שלהם, ראית איזה אדוקים הם היו בתימן. אבא שלי ידע לקרוא הפוך את כל התורה, הכל הוא ידע בעל פה. את רוצה להגיד לי שיש ביניהם מישהו שבכלל יודע לקרוא".
לא הייתי בטוחה אם בשלב זה אני מעוניינת להיתעצבן. לא ראיתי טעם לעצבן אדם שהייתי באחריותו . יחד עם זאת - יריתי את הדברים הכי מעצבנים שיכולים להיות לכיוון האיש הגזען הזה.
"אדוקים או לא - עד העליה ארצה - הם לא הכירו את התורה שבעל-פה ואת כל הספרות הרבנית שהתפתחה בעולם היהודי במערב ובמזרח אירופה ובצפון אפריקה . וחוץ מזה אתה יודע שגם האוכל שלהם דומה? טעמת פעם אינג'רה?. בדיוק כמו לחוח. וגם הם אוכלים חריף כמו האתיופים. ועוד משהו אם תתעלם מהצבע ותתבונן בתווי הפנים שלהם - תראה שהתימנים והאתיופים ממש דומים - תווי פנים עדינים ויפים , אף קטן, גבות מצויירות. ועוד דבר - תסתכל פעם על המפה - אתיופיה ותימן נמצאות במרחק יריקה אחת מהשניה. בטוח שיהודים סוחרים עברו את המיצר בין תימן לאפריקה."
לאחר הנאום הארוך הזה לקחתי נשימה עמוקה וחיכיתי לראות מה יקרה.
שקט מטריד השתרר במונית. ממש ראיתי ויזואלית איך הדברים שאמרתי מתעכלים, והמסתובבים בתוך המח שלו.
תראי הוא אומר - ראש העיר שלהם, בפתח תקווה הוא מרוקאי, הבוס שלי עירקי, הנהגים שאני עובד איתם רוסים. מי בכלל יהודי בארץ הזאת?
קיבוץ גלויות? הצעתי.
הוא צחק. "כן ממש כמו באמריקה - כושים ורוסים."
דיון נוסף החלטתי לא לפתוח, אני הרי צריכה להגיע הביתה בשלום..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
