אין לי מושג למה אני המשכתי לכתוב פה כל השנים האלה ולא יודע אם ימצא מקום אחר אבל נהנתי מכל רגע וכואב לי לראות את הכל הולך ואוליי זה לטובה המון דברים לפניי אחרי הכל, ואני מאמין בעצמי יותר מתמיד ,אני חזק יותר אמיץ יותר ומקווה שקצת יותר בוגר , ב10 שנים האחרונות החיים שלי עברו מקצה לקצה כל כך הרבה פעמים שאני לא מזה את עצמי רוב הזמן ופה בבלוג רוב העבר הזה נמצא וסוף סוף הפרק הזה בחיים יגמר ואני ממשיך האלה .
מצחיק שפעם ראשונה בחיים עברתי פרידה הדדית לגמריי אם החברה שהיינו ביחד כמעט שנתיים עד ליפניי שעה וקיבלתי את כל מה שהיה לי חסר אם כבר פרידה, הגינות אמת והמון אהבה אבל שנינו שונים ולשנינו גורלות אחרים ובחרנו לתת לכל אחד לנסות לתפוס את שלו ,אנחנו נישאר ידידים וחברים לחיים אני מקווה , ואם זאת אני שוב לבד אבל מתוך בחירה נורמאלית ומוכן ומזומן להמשיך לצעוד קדימה ולגלות מה האלה , ורגע אחרי שחשבתי לנסות לכתוב משהו על זה פה אני מגלה שגם ישראבלוג נסגר .
ואת כל זה אני מקבל בחיוך ובהכרת תודה כמו סרט מושלם שהתחילו הכתוביות שלו תודה לאנשים תודה לזיכרונות אני אוהב את כולכם
לא משנה איזה חלק לקחתם בחיים שלי , תמיד יהיו את הדברים שאני מצטער אלהם ובין אם אנשים יסלחו לי או לא אני מחליט ליסלוח לעצמי על הכאב שגרמתי לעצמי ועל הסבל שהעברתי את עצמי עבור שאר הרגשות כמו קנאה כעס ואכזבה .
תודה רבה עולם
Don't be a stranger find me in facebook : Artium Altman
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
