אדימדומים

אני מרגישה קטנה ומבוזה כשאני משחקת לפי הכללים שאני לא מאמינה בהם. דיקור מי שפיר. מחכה לתוצאות. כאילו שלכל זה יש טעם בכלל. כמה אפסי מצדי. למה אני מתעסקת עם זה. כאילו שיש חיים שאין טעם לחיות אותם, סיפור שאין טעם לספר אותו. כמה אפשר להתרחק מעצמך. מילא הכל. חשבון בנק. ופרנסה. וביטוח מנהלים. וקופות גמל. וכל הטקסים המטופשים וכל החשבונות שאין להם שום קשר לאמת והכסף-שצף-קצף הזה שאני לא מבינה ובטח לא אבין וכנראה גם לא רוצה להבין כי המחיר יקר מדי. לגמרי. אבל אני יכולה להעמיד פנים. ואני מעמידה פנים. וזה בסדר. יש בזה נוחות. הקלה.... אבל התנועות האלה ברחם. וחוסר הוודאות. וכל העלק תהליך-קבלת-ההחלטות הזה וכל הבדיקות המופרכות האלה. ואני משתפת פעולה. ואני מרגישה קורבן של השיטה הזאת שמבחינה בין בריא לחולה. ואני לא יודעת כלום על כלום. ואני מקווה שיש לי ילד קטן ושמח בבטן. ושיוולד בשעה טובה באמצע אפריל. בריא וינקן. כמו האחים שלו. ושלא יתפרק עליו בימי חייו הכדור שלנו. אינשאללה אמן. שהכל יהיה בסדר.

ואני בסיומה של תקופת נבירה באתרים סליזיים למדי. "הכלוב" הוא המתורבת שבהם. אני לא מתקרבת ל jdate, אין לי מה לחפש אצל האשכנזים המהוגנים האלה (לא במובן העדתי, חלילה. במובן התפיסה הערכית האימפריאליסטית-פטרארכלית-קפיטליסטית-מיליטריסטית-ממוקדת אינטילגנציה הזאת) . אני בקצוות של הקצוות, אל תשאלו. ויש לי גם תובנות. אישיות ואנתרופולוגיות.

ברמה האישית גיליתי שאני יותר נהנית לחפור שם ולאבחן טיפוסים מאשר באמת ליצור קשרים.

חוץ מזה, גיליתי שבאתרי ההכרויות הסליזיים יש כמה סוגים של סקס (אותי זה משעשע) והנה הם: סקס רגיל, סקס און-ליין, שלישיות, יחסי שולט-נשלט.

בחלוקה הזאת יש כמה דברים מעניינים. קודם כל אין קטגוריה "הומואים/לסביות", סוג של הכתבה טכנולוגית: את בוחרת את המין שלך ומה את מחפשת ואין צורך בקטגוריה נפרדת. יש נוכחות מאוד בולטת לאנשים שמחפשים סקס עם בני מינם.

חוץ מזה, אני קצת הולכת לאיבוד כשאומרים "סקס רגיל", אני מבינה שהכוונה לסקס שלא משתייך לאף אחת מהקטגוריות המפורשות, אבל: 1. יש עוד קטגוריות, בחייאת. ו-2. כשאומרים "רגיל" זה כמעט מתחרז עם "משעמם" ובכל זאת, כמה מהזיונים הטובים בחיי וגו'....

שמתם לב שאין קטגוריה ל"חובבי/ות נשים הרות"? אין. לא נעלבתי.

דימיונו של איש התוכן האחראי לקטגוריות מצליח להרחיק לכת עד לשלישיות. יותר מזה הוא לא מעז לדמיין. או אולי אין ביקוש?

אין קטגורית "ליטופים וחיבוקים"

אין קטגורית "מאוננים בצוותא"

אין קטגורית "כמעט, אבל לא" החביבה עלי כל כך. נדמה לי.

אני יכולה לחשוב על עוד כמה, אבל אצמצם את עצמי.

יש רשימה ארוכה של העדפות שאת צריכה למלא כמו למשל מציצנות, מקומות ציבוריים, צילום בוידאו, חד-פעמי, רב פעמי, דיבורים מלוכלכים ועוד ועוד. ויש כמובן את "הכל הולך" החביבה.

כל האתרים בהם הייתי זהים בסיווגים וברשימות. ואפילו די זהים במנויים שלהם. אני אישית נמנעת מלשלם ברשת על תוכן שאני מייצרת, במיוחד כשהתוכן הוא ההעדפות המיניות הרגעיות שלי. אבל יש המון אנשים שמשלמים לא מעט כסף כדי להרוויח את הזכות לשלוח הודעות ולא רק לקבל אותן. ועוד יותר מתמיה שהם משלמים סכומים בכל מיני אתרים בעלי אופי מאוד דומה ושמאוכלסים באותם אנשים עצמם.

כמובן שמיד השתעשעתי ברעיון להקים אתר כזה, שיהיה פי אלף יותר ידידותי וחכם, כי ביקוש כנראה לא חסר. מתוך אהבה גדולה וכנה למסדי נתונים חשבתי על זה. תאמינו לי.

וברמה האישית יש לי עוד תובנה. מגיל מאוד צעיר היה לי מעניין יותר עם אנשים מבוגרים משמעותית ממני. אז די. גם אנשים בגילי הם באמת ממש מבוגרים דיים. אין צורך להצפין יתר על המידה.

וכמובן: לא כל מי שטוען שהוא בחורה, נשאר עקבי עם הטענה הזאת לאורך זמן. למה, למען השם, גבר שמעוניין באשה הולך לחפש אותה בקרב נשים שמעוניינות בנשים??

אלו היו ששים שניות.