אדימדומים

מיותר לא צריך לא נחוץ ואין שום סיבה להניח לב בכפות ידיים של גבר. לב מבקש בית ויש לו את בית החזה. שלך. ידיים של גבר זה טוב ויפה במיוחד אם ידיו טובות אבל הלב לא מבקש את זה. הלב אוהב את בית החזה שלך. זה עצוב רק אם לא מבינים אנטומיה. כשמבינים אנטומיה זה משמח. ללב יש בית. בית החזה שלך. אפשר לנשום.

כן. מתלווה דוק, גם אני שומעת, ובכל זאת אין לי ויכוח איתי. זה נכון. זה נכון גם מבעד לדוק.

ההתמכרות למחשבות הישנות יכולה לרדוף אותך עד הקצה. הישענות רכה על הידיעה שהקבס הטבעי שלך ישים לך גבול. לא תשאבי לעולם. לא תפני עורף לקבס. תהי ערנית. נשבעת. הרי נשבעת. נשבעת לערנות.

לשים זין ולשים לב. לשים זין באהבה. לזכור שהלב אין בו דוק. הלב שמח להיות לב. אין בו דוק?

ולא חייבים כל הזמן להיות פונקט. אפשר להדס. לדדות. לא חייבים לזקוף גוו. רק לראות את מה שיש. ולראות גם את הדוק החרא, חציו שקר חציו אדם. ולזכור למה את מקשיבה. זה רק נדמה שבקצה כל כור תלוי פעמון רוח קטן. זאת עיירת רפאים, כל זקיפת הגוו הזאת שלובה בכל הנהייה הזאת אחר איבוד. הלב נעדר משתיהן.

הלב לא מחפש אהבה ישנה. אין סיבה לדחוק אותו למקומות. טוב לו בבית החזה שלך.

ספרי לי משהו שאני לא יודעת. ארבע וחצי בבוקר.