אחרי למעלה מ 22 שנה של הסתממות יומיומיות, ג'ויינטים מהבוקר עד הלילה, הפסקתי לעשן. לא מדוייק. 10 שנים עישנתי באנגים ורק אחר-כך, באי-חשק, עברתי לג'ויינטים. טוב, זה כמובן לא החומר היחיד שהכנסתי לגוף, אבל בהחלט הדומיננטי.
לא בהרבה תחומים גיליתי כזה נחשול של התמדה ועיקשות. כל-כך הרבה שנים יום-יום, כל היום.....
כל הכבוד.
אני מנסה לא להיות שיפוטית. אחרי הכל זה מה שעזר לי לשרוד.
אבל איזה כייף זה להפסיק. כמה שהסחיות ממסטלת...
יש איזו עננה שמלווה אותי שאני עדיין לא מצליחה להיפתר ממנה. אולי בקרוב גם היא תתפזר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: