|
אדימדומים מאז ועד היומיומי |
| 7/2006
בזכות השינה המשותפת לא מצליחה לישון. ג'וני, אני ושני הגורים ישנים יחד. אנחנו חולקים שני מזרונים זוגיים מחוברים. הרבה מקום לכולם. גם לחתולים. התינוק (תתפלאו, אבל הוא מהתינוקות החמודים ביותר שנצפו אי פעם) למד להתהפך בימים האחרונים. ולהצמיח שיניים. יחסית לתובענות של גילו, ארבעה וחצי חודשים, הוא ממש מתמודד עם זה יפה ודואג לא להקשות על הסביבה ולשמור על מוראל גבוה. אבל הלילה הוא קצת חסר מנוחה. מדי כמה דקות הוא מתעורר, יונק שני שלוקים, מסיט את הציצ ממנו והלאה, דוחף אגרוף קטן לפה בניסיון להרגיע את השיניים ואז - בניגוד מוחלט לרצונו החופשי - מתהפך על הבטן. אחרי כמה רגעים הוא מתחיל לקרקר ולבכבך בתקווה שאני אהפוך אותו חזרה. נרדם לעשר דקות עד חצי שעה. מתעורר. שני שלוקים. אגרוף לשיניים של עצמו. מתהפך. וכן הלאה. הגדול לעומת זה, ממלמל לי מתוך שינה "יותר קרוב לאמא, בואי, אני אקח אותך לכלא" הוא מבטא את זה "כנא" אבל מתכוון לכלא. באהבה וקירבה אינסופית הוא אומר את זה. זה בא לו בגלל שבסרט "היפהפיה והיחפן" האנשים הרעים מהעירייה תופסים את הכלבים המשוטטים וכולאים אותם במכלאה. מאז שהיה תינוק יש לנו משחק שאני פילה גדולה והוא פילון. לאחרונה הוא קורא לי פרה, חמורה, קופה וכלבה. הכל בחיבה, כמובן. אני מצדי מכשכשת בזנב. מאוד אני אוהבת לישון איתם עם כולם. באמת. זה מהחוויות המענגות ביותר שנתקלתי בהן. לא הייתי מוותרת על זה. אפילו לא תמורת שעות שינה.
לילה טוב.
| |
| |